כמה פשוטים ויפים היו החיים,המעט שהיה יקר היה מפז ויהלומים היום יש שפע אךכמה ריק בלב ובנשמה הוא צחק חחחחחחה אנו לא מסכנים אליאס יקר,עינים לנו,אוזנים לנו,לראות ולשמוע את החיים
תאמיני לי ש``החיים בזבל`` איך שאומרים היו הרבה יותר טובים מהחיים היום. הייתי רוכב על חמור והולך לחלקת התאנים, וכשלא מצאתי תאנים בשלות, הייתי מועך אותם קצת ביד על מנת לא לחזור בידיים ריקות. היום עם הבמבה והביסלי והגלידה, אפילו למעוך תאנים אי אפשר.
הסברס והגויבות ,אוךךךךךך כמה אני מתגעגעת לימי הקוצים,היום גם קוצים אין בסברס ,וריח הגויבות של השכן שהיתי מטפסת וקוטפת אוכלת וחוזרת עם כאב בטן,תאמין לי פצעי שורפים יותר,גדלתי ללא במבה וביסלי אך איזה חיים
כי בב``ש שום דבר לא צומח ואי אפשר לקטוף מהעץ. אז מה עושים הילדים בב``ש? הולכים למכולת של לאון וגונבים אדוזי פקאן או אגוזי מלך מהשק הענק בכניסה לחנות. לאון ראה אותנו גונבים, עשה את עצמו צועק וכועס אבל ראינו שבפנים הוא צוחק. דרך אגב, מה שאנחנו עושים עכשיו. מונטי פייטון עשו על זה סרט - ``הופעה חייה בהוליבוד``, סרט מדהים חייבים לראותו אותו למי שעוד לא ראה.
שהיינו בנחל בקיבוץ שמיר,בלילות שנדדה שנתנו,ירדדנו אל ברכות הדגים וחזרנו עם שלל של דגים,ובדרך גם ביקרנו את התרנגולות, חחחחחחחחה שובבות אך תמיד ניזכור את הדברים הקטנים,
כל חיי חלמתי לשחק במזבלות. אבל ההורים שלי לא הרשו לי כי זה ממש לא תרבותי, מאידך גם לא היה כסף לקנות צעצוע. ואתה,אל תספר לילדים שלך כמה טוב להם לעומת מה שהיה לך. הם לא אשמים שכל כך טוב להם, זה אתה האשם. וכל הכבוד לך שאתה אשם בזה.