עוד מילה ברשותכם
לוקואדו לקח לי חלק ממה שרציתי לומר אז לא אחזור על זה. רק אוסיף שאנו מנהלים כאן תקשורת בעלת מגבלות, שכן היא מתבצעת בכתיבה בלבד. חסרים לנו כאן כמה מרכיבי תקשורת הקיימים בתקשורת רגילה, קרי: בדיבור פנים אל פנים. חסרות לנו אינטונציות, הבעות פנים ושאר צורות של שפת הגוף, שאולי נוטים לזלזל בחשיבותם לתקשורת, אך הן משמעותיות ביותר, ולפעמים יכולות לקבוע את ההבדל שבין אמירה עוקצנית-קנטרנית לבין מה שנקרא בשפת לימור "דחקות". כן, גם בשיחה פנים אל פנים עשויות להיווצר אי הבנות, אך כאן הסכנה גדולה יותר. בלי להיכנס לדוגמאות ספציפיות (וחבל שהדיון גלש לפסים אישיים, כי חשוב שהוא ייערך, אך בלי התקפות אישיות שעשויות להוציא את הדברים מפרופורציה.) נדמה לי שאם כל אחד יקרא שוב את הדברים שנאמרו והוציאו את הקצף הוא יראה שלא היתה לאף אחד מן הצדדים הכוונה שיוחסה לו בלהט הויכוח. מה שצריך לדעתי להסיק מכאן הוא שכאשר כותבים דבר שנקרא לו "לא ניטראלי" מבחינת התגובות שהוא עשוי לעורר, כדאי לחשוב שנייה נוספת לא רק על "מה" אלא גם על "איך". נכון, זה מקלקל קצת את הספונטניות, שהיא אחד הדברים הנפלאים פה, אבל נדרש לא יותר ממבט נוסף על ההודעה לפני שלוחצים על שלח/י. ומן העבר השני - מי שקורא צריך גם הוא לראות לא רק את מה שנראה לעיניו ברגע הראשון (כי הרבה פעמים זו פרשנות אישית של דברים שהכותב כלל לא התכוון אליהם), ולנסות לקרוא את הדברים פעם שנייה ובאינטונציה אחרת. בסך הכל אני חושבת שיש כאן דבר נפלא, וחבל שיהיו בו אקורדים צורמים. נראה לי שאפשר להתפייס ולהגיע ל"שלום בית" מה אתם אומרים?