כן, אבל:
החוק אינו אוסר לפרסם לשון הרע, אלא מבחין בין לשון הרע מוגנת (קרי: שמותר לפרסמה) לבין לשון הרע בלתי מוגנת (שאסור לפרסמה). מידע אמיתי (עובדות), שיש בו עניין (אינטרס) ציבורי, מותר לפרסם, גם אם הוא לשון הרע. פרשנות (הבעת דעה) על אותו מידע מותרת, אם היא נעשית בתום לב. המפרסם מוחזק (נחשב) כמי שפעל בתום לב, אם עשה את הפרסום באחת הנסיבות המוגנות המפורטות בחוק (למשל, ביקורת על איש ציבור, הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם ועוד), ואם הפרסום אינו חורג מתחום הסביר (שני המרכיבים צריכים להתקיים). חזקה זו תיסתר אם יוכח שהפרסום אינו אמת, ושהמפרסם לא האמין באמיתותו או לא נקט אמצעים סבירים כדי להיווכח אם אמת הוא, אם לאו. הערה: החתום מעלה אינו עורך דין.
