nothing else matter1
New member
לשבור ת'דממה..
"ומגיל קטן תמיד החטיבו לו תזמן הוא אכל לבד בחדר, הם על השולחן היה חסר שהוא יבוא בטענה אבא יכנס לחדר עם החגורה תוריד תמכנסיים גם את החולצה וחגורה והמקל וכל מה שהיה הוא לא בכה כי אין מי ששומע עדיף כבר לא להתנגד את זה הוא כבר יודע אבא בו פוגע ואמא לא יודעת היא לא שם היא לא רואה וכשהיא שם היא לא שומעת נשאר לו רק להתפלל אל השמיים אמרו לו עוף גוזל אבל שברו לו תכנפיים בכל לילה דמעות זולגות מהעיניים אז איך יעוף גוזל עם שברו לו תכנפיים? הפצעים נשארו הם לעולם לא יעלמו הוא לא סלח ולא שכח את הדברים שנעשו עם מישהו היה יודע היו פחות דמעות עם מישהו היה שומע היו פחות מכות ועוד קשה לו בלילות למרות שזה היה מזמן עדיין הוא מרגיש בין הפטיש אל הסדן." רק שזה עדיין לא ניגמר.
"ומגיל קטן תמיד החטיבו לו תזמן הוא אכל לבד בחדר, הם על השולחן היה חסר שהוא יבוא בטענה אבא יכנס לחדר עם החגורה תוריד תמכנסיים גם את החולצה וחגורה והמקל וכל מה שהיה הוא לא בכה כי אין מי ששומע עדיף כבר לא להתנגד את זה הוא כבר יודע אבא בו פוגע ואמא לא יודעת היא לא שם היא לא רואה וכשהיא שם היא לא שומעת נשאר לו רק להתפלל אל השמיים אמרו לו עוף גוזל אבל שברו לו תכנפיים בכל לילה דמעות זולגות מהעיניים אז איך יעוף גוזל עם שברו לו תכנפיים? הפצעים נשארו הם לעולם לא יעלמו הוא לא סלח ולא שכח את הדברים שנעשו עם מישהו היה יודע היו פחות דמעות עם מישהו היה שומע היו פחות מכות ועוד קשה לו בלילות למרות שזה היה מזמן עדיין הוא מרגיש בין הפטיש אל הסדן." רק שזה עדיין לא ניגמר.