לשאת את הכאב

shir3001

New member
לשאת את הכאב

אתמול היתי בפגישה עם הומיאופתית. זו גישה חדשה. היה לי מרחב גדול לדבר, פגישה ארוכה והרגשתי שהגענו לנקודות שאני לא מגיעה אליהם בטיפול אצל הפסיכולוגית.

זאת היתה פגישה טובה. ואחד הדברים המשמעותיים היו שהיא אמרה שמניסיונה יש כאבים שצפים לפני לידה, שאולי קודם אפשר היה להזיז הצידה אבל לקראת לידה אי אפשר יותר.

אחרי הפגישה הרגשתי מחוזקת אבל הבוקר שוב נפילה.

הכאב הזה קם איתי הבוקר, חונק ולא נותן לזוז. כל כך חד ומשתק.
אני לא יודעת איך לתת לו מקום ולא לדחוק איתו. מפחדת לתת לו מקום כי אולי זה יגרום לי להפסיק לתפקד. לא שככה אני מתפקדת בסדר...


היתי צריכה הבוקר ללכת לשיננית אבל לא הלכתי.

כתבתי לה בווטסאפ שככה אני מרגישה. לא היה לי קל לכתוב.

מחר צריכה לחזור לעבודה ולא רוצה.
האם יש אפשרות לתת לכאב הזה מקום לצד העבודה, לצד התפקוד או שצריך להתפנות אליו לגמרי? האם זה אפשרי? האם אני מסוגלת ?

כמו ילד קטן וחולה שצריך לטפל בו. וזה לא נוח ומציק ומפריע ואני רוצה להיפטר ממנו אבל אי אפשר.
רוצה לא לשמוע אותו אבל הוא צועק בקולי קולות.

עולה בי המחשבה על אשפוז יום. על מקום שיתמוך בי במקום שאצטרך לגרד את עצמי מהרצפה כל בוקר...
ואין לי אומץ ללכת לזה.
 
האמת שגם אני נרתעתי תמיד בתקופות קשות בחיי מאשפוז יום

אני רוצה כמה שפחות להיות במערכת, שאני מאוד לא בוטחת בה, בלשון המעטה.
אבל אולי אני שוגה.
ואולי זה יעשה לך טוב.
ואולי זה כן נכון.
אולי כדאי לבדוק מה המשמעויות של זה באופן מעשי... ורק אז להחליט?...
 

shir3001

New member
תודה גקי

אני מאוד מבינה את חוסר האמון באנשים ובמערכת כי גם אני מרגישה ככה.
אולי כדאי שאדבר על זה עם המטפלת שלי. אחת המשמעויות היא להתפטר מהעבודה מן הסתם.
&nbsp
וגם לגבי זה קשה לי להחליט.
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל
היי שיר

אישפוז יום לא מצריך התפטרות מהעבודה.
את צריכה לנסות בעצמך ולראות איך זה.
זה כמו שאומרים שרק רופאים פרטיים הם טובים ואני עצמי מטופלת בציבורי והשירות שם נהדר.
 

shir3001

New member
דוקטור יקרה

תודה.
אדבר עם המטפלת שלי ואראה מה היא חושבת.
מרגישה לכודה בתוך מעגל קסמים פנימי של כאב, אשמה, פחד, שיתוק.
יש לי צורך לדבר ולכתוב ומצד שני קשה לי בפועל לעשות את זה.
&nbsp
 
למעלה