לרעות בשדותיך
לרעות בשדותיך נשימות קטנות ללכוד בין מבטך את אותה קריאת הפתעה חנוקה הנמלטת מגרון צרוד. אני זוכרת איך טיפסנו אל אותה גבעת חיים קורנת בליבנו תקווה יוקדת וחלום. נפלנו אל אותה תהום שיגרה זועקת מתרסקים כל יום לרסיסים קטנים יונקים את אותן טיפות טל קטנות של בוקר לדמיין תחושת רוויה. הפכנו את המתוקן לכאוס של תחושות וכל שנותר להשקיט את סערות הזמן ולחפש קמע שיזעיר נזקים.
לרעות בשדותיך נשימות קטנות ללכוד בין מבטך את אותה קריאת הפתעה חנוקה הנמלטת מגרון צרוד. אני זוכרת איך טיפסנו אל אותה גבעת חיים קורנת בליבנו תקווה יוקדת וחלום. נפלנו אל אותה תהום שיגרה זועקת מתרסקים כל יום לרסיסים קטנים יונקים את אותן טיפות טל קטנות של בוקר לדמיין תחושת רוויה. הפכנו את המתוקן לכאוס של תחושות וכל שנותר להשקיט את סערות הזמן ולחפש קמע שיזעיר נזקים.