לרננה וסטאר

[das3]

לרננה וסטאר

זו הטעות שלכן, זה אף פעם לא יכול להיות אותו דבר. כי לכל מערכת יחסים יש את היחודיות שלה, כל אהבה היא שונה ולא תמיד אהבה שניה היא פחות טובה מהראשונה. אל תשוו אף פעם ותראו שהדרך קדימה תהיה ברורה אמיתית ונכונה.

 

[אחת מהצד]

זה אולי

הולך להרגיז קצת, אבל זה מה יש לי להגיד.. קודם כל שמסכימה עם כל מלה ש-das3 כתבה כאן למעלה. ושנית כל.. מערכות יחסים הן מערכות יחסים.. ואין דבר כזה אושר מושלם במערכות יחסים. חיים של שני אנשים ביחד.. לאורך השנים, מלאים בהרבה דברים ולא רק באושר. יש טוב יש פחות טוב. יש הנאה וסיפוק וכיף והכל ו..כן. יש גם מחירים. ואני.. היום.. במרחק הפז"מ, יודעת להעריך הרבה יותר מפעם את המתנה שקיבלתי מהחיים. על האיש המופלא והאוהב שזכיתי להיות איתו כמה שנים ועל הילדים המשותפים שלנו. אבל יחד איתנו.. ראיתי עוד חברים שאהבו והתחתנו וילדו ילדים באושר גדול. 15-10 שנה אחרי.. לא כולם חיים באושר גדול לצערי. חלקם נפרדו.. חלקם חיים בשקר לעצמם או לבן/ת הזוג וחלקם כן.. עדיין שמח. החלק הקטן. אז לפעמים.. וממש לא בקטע ציני.. אני חושבת שאולי יש פה עוד קמצוץ של טוב ב"חבילה" הזו, שנמנע ממני לראות איך האהבה הגדולה נשחקת.. נפרטת לדברים מאוסים ואולי מתה. ואולי גם אני אחרי 15 שנות נישואין הייתי רוצה "לפרק את החבילה" כי צמחתי למקום אחר ממה שהוא היה צומח.. אם היה צומח. בסך הכל מנסה להגיד שלאף אחד אין תעודת ביטוח בחיים האלה. וזה בסדר לנו לחשוב... שלנו זה לא היה קורה... אבל אני מכירה יותר מדי כאלה שחשבו ככה, כמוני.. והתבדו. אז למה שלא נכיר בזה שגם למערכות יחסים יש אורך חיים.. ומחזור חיים. ולא כולן שורדות. ונפסיק עם האידיאליזציה של הדברים. לא כי אסור, אלא כי מסתבר שזה מפריע לנו לראות את הדברים בצורה מציאותית. ואני לא מאמינה באהבה חד פעמית של החיים. בטח לא אחרי שבעצמי התאהבתי שוב.. ויותר מפעם אחת. ובעוצמות חזקות. אחרות.. כן. וחושבת שכל צירוף של שני אוהבים ממציא אהבה משלו ומערכת יחסים משלו. וגם אני לא התנהגתי עם האחד כמו עם האחר. כי ככה זה. כמו שיש אהבה ענקית של גיל 16. יש אהבה עוד יותר גדולה של גיל 20. אהבה ענקית כל פעם כשאת בגיל אחר. במצב אחר. ועם צרכים אחרים. ואולי זה כבד קצת.. לאלה מאיתנו שהפצע עוד מדמם. גם אני.. חצי שנה אחרי.. לא הבנתי איך אפשר להמשיך לחיות. ולא רציתי. אבל השנים עוברות. את נהיית אחרת. ושום דבר הוא לא אותו דבר. ומי שיש לו יותר מילד אחד מבין שאפשר לאהוב באותה עוצמה.. אבל אחרת. ולפעמים אתה קרוב יותר לילד אחד אבל הילד השני ממיס אותך מצד אחר. והאהבה לכל ילד היא שונה ואחרת.. אבל חזקה ואמיתית באותה מידה. ואת רננה - לך יש חיים.. ואהבה לאהוב. ולאף אחד! אף אחד.. אין זכות.. גם אם הוא אלמן.. למנוע ממך קשר אהבה אמיתי ועמוק. וזה החיים שלך. תתחילי להלחם עליהם. אחת, משני הצדדים שמתנצלת מראש בפני כל מי שהתרגז

 

[Star_Dust]

לא הרגזת אותי אבל....

אולי אני אצליח להרגיז אותך... למרות שזו ממש לא הכוונה. משהו שאני חושבת עליו כבר מההודעה של אתמול בלילה. את מדברת על אושר. אני מרגישה לפעמים שאת חושבת שנקודת הראות שלי די מצומצמת כי חוויתי את האובדן לא מזמן. אולי את צודקת אבל מה לגבייך? אמרתי שלדעתי האושר לא יהיה אותו אושר לעולם. אני חושבת שאת מאמינה שאני טועה. ומה איתך? עברה כבר יותר מחצי שנה. האם את מאושרת? ואם כן, אז למה את לא ישנה בלילות? ולמה המהירות המטורפת בכביש החוף? ומה את עושה פה בכלל? מצטערת שאני יורדת לרמות כל כך אישיות. מקווה שלא תכעסי. אני.

 

[אחת מהצד]

ממש לא

כועסת.. להיפך. שאלה טובה. קודם כל..לא חושבת שנקודת הראות שלך מצומצמת. בכלל בכלל לא. ואני לא מפסיקה להתפעל מהאופן שבו את מתמודדת. מרגישה שיש בך כוחות ענקיים ועוצמה שעוד תתגלה לך.. אם עוד לא התחלת להבין את זה כבר בעצמך.. יחד עם זאת.. כן. יש תובנות שמתבהרות לך רק עם הפרספקטיבה של הזמן. ואת תראי בעצמך איך בשמך הזמן תגלי עוד ועוד דברים וזוויות וצדדים. והנושא של האושר באמת מעסיק אותי בזמן האחרון. חייבת להודות שמתעסקת היום באושר ובחיים שלפני המוות ולא באלה שאחריהם.. ו..כן. לפעמים אני מאושרת. ושמחה. ומתה על החיים האלה. מרגישה שיכולה להפוך את כל העולם. ולפעמים לא. ופעם.. בתקופות שהיה לי חרא הייתי מתרצת את זה באובדנים הכואבים שחוויתי. היום אני חושבת שזה רק חלק. זאת אומרת שחלק מאי האושר קשור בכלל בדברים אחרים שבי. שהולכים ומתבררים. ונסעתי במהירויות מטורפות ועשיתי שטויות יותר גדולות גם לפני.. ואם את רוצה דוגמה יותר קטנה.. אז למשל דברים כמו שאת העלת פה לאחרונה - מערכת הציפיות של הסביבה, מה זה להיות בסדר ובעיני מי, ועד כמה אני מאמינה באהבה. כאלה דברים.. ולפה הגעתי בגלל נפילה קשה שהיתה לי לפני.. אוף.. ים של זמן. כן.. עדיין קורה. ומן הסתם עוד יקרה. ומצאתי אז כתף לבכות עליה. אחר כך נשארתי בגלל אנשים שהיו פה. אחר כך בגלל שאני חושבת שזה מקום חשוב. כל הדברים האלה ביחד. אז אני מאושרת? לפעמים. שמחה? יותר מלפעמים אוהבת.. נהנת מהחיים שלי? יותר כן מאשר לא. אופטימית? מאוד. מאמינה באהבה? כן. יותר מכל דבר אחר. ובמובן הרחב שלה. למה אני פה? לא יודעת. אולי בגלל האהבה. הרבה צדדים

 

[גריני]

לאחת הענקית - ../images/Emo24.gif ענק

על האומץ להסתכל לאמת יש בלבן של העיניים ולהגיד את הדברים כפי שהם - גם אם לא כ"כ מקובלים על היושר האישי ו.... גם על הרגישות שלך, שמיום ש"פגשתי" אותך כאן - אני מנסה ללמוד אותה. כשרון כתיבה יש לך - שתהיי לי בריאה, אבל הלב הענק הזה שעומד מאחורי המילים..... אוהבת, גריני

 

[אחת מהצד]

את

מפריעה לי בעבודה..

לא יכולה להסמיק ולהתרכז באותו זמן. באהבה מאותו צד

 

[גריני]

../images/Emo6.gif

 

[nypx]

אחת======החלק הקטן??

עשית ממנו באמת קטן , אבל ביננו אחת ----החלק הקטן,,,,,,,,,,, ====== כמה =הוא =גדול=

------ככה גדול ויותר

 

[ילדת החופים]

ואני- ביום אחד איבדתי שלושת יקיריי../images/Emo7.gif

אמא שלי -אבא שלי - ואח שלי ז"ל כולם בתאאנה קשה ביום אחד . הייתי נערה בת 14 יומים לפני היום הולדת- הם נסעו לטיול ולא חזרו לי יש פחד גבהים אז לא טסתי- עליתי לארץ מליאון שבצרפת בגיל 9 וחצי. והיו ימים שבאמת איבדתי שליטה - ולא רציתי להאמין שזה ניגמר ושהם לא יהיו כאן איתי יותר -זה חורה לי וכואב - אין יום בלי זכרון אבל חברים כיום אני בת 24 וחצי, בשום אופן אסור לנו למות או להפסיק את החיים, ומותר לנו לבכות כי קשה להיזכר איך זה פעם "עם"וקשה לנו לקבל שהיום בשולחן שבת יש 3 יקרים שחסרים - אלב החיים ממשיכים בצער אין מה לעשות הם לא יחזרו יותר מה שנשאר זה לחיות עם הכאב , לנסות לחיות , ולשרוד ותמיד למצוא את התיקווה הקטנה איי שם באפילה. אוהבת מכל ה-

>>>>>>> ילדת החופים>>>>>>>>>>>>>>>>>> אלין

 

[liat1953]

ילדת חופים מקסימה

אלין עכשיו קראתי את שכתבת וחשתי עד כמה נבונה וחזקה את.צעירה כל כך נישארת בעולם הגדול לבד ללא הורים ואח.ולמרות הכל לא איבדת את האופטימיות שלך אותה את מקרינה בדברייך היפים.גם אני מסכימה איתך שאפשר ליבכות אפשר ליכאוב אך צריך עם כל הקושי להמשיך הלאה.אני חשה אותך בכאבך גם אני איבדתי יקר מכל, בן ,שבקרוב שנה לנפילתו. ואכן אין יום ללא כאב אין יום ללא דמעות.גם כעת שאני עונה לך זה מעבר למסך של דמעות .גם כמוך אני רואה למרות ואף על פי גם את המחר. תמשיכי להיות כמו שאת חיזקי ואימצי ליאת

 

[ילדת החופים]

ליאת מקסימה אני משתתפת בצערך../images/Emo65.gif

כניראה שגורל הוא גורל - ואין מה לעשות זה דרך החיים - וככה ניקבע לנו אני חייה כמו תמיד, לפעמים נזכרת בוכה- ואז רצה לכתוב כי זה בעצם המיפלט שלי או הולכת לים, אבל תאמיני לי תראי מחר את השמש היא תיזרח עלייך אם לא היום, מאחלת לך אמא ואישה יקרה רק ימים של שקט ואור! אמן!!! אלין.

 

[Star_Dust]

לא מבינה במה טעיתי

לא ממש הבנתי את ההודעה. מה הטעות שלנו?. בסך הכל אמרתי שהוא לא אוהב באותה צורה אלא בדרך אחרת. ואני עומדת מאחורי הדברים. אי אפשר לאהוב שתי נשים באותה צורה. כל מערכת יחסים בין שני אנשים היא ייחודית ומיוחדת ולכן אמרתי שהוא לא אוהב באותה צורה. שהוא לא אוהב כמו שאהב את אישתו. ואם תחזרי להודעה שלי תראי שלא ציינתי אם הוא אוהב עכשיו יותר או פחות. פשוט בצורה שונה. וציינתי שאי אפשר להשוות בין אהבות. אני.

 

[אחת מהצד]

אני חושבת

שהיא התכוונה למשפט שלך "אני חושבת שלאושר המושלם אני לא אגיע". שכואב לקרוא אותו. אני מבינה מאיפה הוא בא. בגלל זה כתבתי גם אני מה שכתבתי. ואת השאר את יודעת.. כמו שאמרת. וכמו שענית פה לפני כמה זמן למישהו שנפרד מהחברה שלו. רציתי לכתוב לך כבר אז אבל לא רציתי להתקרצץ. לא יעזור לך יקירתי. מהיום הראשון את נכנסת לי מתחת לעור. אז עכשיו תצטרכי לקבל את החיבוק הענק שישנו פה

אני

 

[גריני]

כוכבת יקרה

לא הייתי מגדירה את דבריך כ"טעות" ובוודאי שנאמרו מתוך כוונה טובה, כמו גם מתוך המקום הכואב בו את נמצאת במשך ששה חודשים, מה שכאב לי (בשבילך) זה "סתימת הגולל" על אפשרות לאושר עתידי שלך ונדמה לי שלזה התכוונה אחת מהצד. כתבת שהודעתה של רננה מבהירה לך שלא תוכלי להיות מאושרת בעתיד, לפחות לא כפי שהיית בעבר.... וייתכן שאמנם לא תוכלי להיות מאושרת כמו.... אבל ייתכן שכן תוכלי לחוות אושר אחר, אם תרשי לעצמך! ואולי זה עדיין מוקדם מידי בשבילך, הפצע עדיין מדמם ואני באמת מזדהה עם כאבך! אבל החיים, יקרה, חזקים יותר מכל דבר אחר והם גם מפתיעים יותר מכל דמיון (ומי כמוך יודעת.....), דעי רק שיש גם הפתעות נעימות. כשהכרתי את בעלי הוא היה בשברון לב נוראי, יחד עשינו את המסע הזה.... יחד כאבנו... יחד בכינו.... יחד ביקרנו את המצבה... יחד מחינו דמעות של ילדים ואח"כ - יחד קמנו מתוך ההריסות ועמדנו מתחת לחופה - כשהילדים איתנו וכולנו בוכים - דמעות של שמחה מהולות בדמעות של עצב! וכשאת בוכה כאן, יקרה, הלב שלי בוכה איתך ומהמקום הטוב שלי, דווקא מתוך המסע הארוך אותו עשיתי - בסתר ליבי - אני מאחלת לך.... באהבה רבה, גריני (חסכתי לך את הדחליל

)

 

[אחת מהצד]

זה

דחליל על החשבון

מיוחד בשבילך, גריני.

 

[חצי-אורן]

שותפות גורל ....

אך האם רק מתוך שיברון משותף יבוא האור (אם יבוא) ? האם רק שותפות גורל ארורה תאחד ותביא אהבה חדשה ? האם נגזר עלינו לאהוב ולחיות במעגל השכול , שהרי רק שם יבינו , ורק שם ידעו כי כל אהבה חדשה לא תשתווה אף פעם לאהבה האמיתית והמושלמת שהייתה ... ואין מי שתסכים לבוא ובמודע להיות במקום השני , רק אם בעצמה תעמיד אהבה חדשה במקום השני ? אני מקבל את הרעיון שתהיה אהבה חדשה , למרות שזה נראה לי לא הגיוני לחלוטין , אבל היא אף פעם לא תתקרב לאהבה המושלמת והמדהימה שחוויתי ... היא תהיה טובה - אולי - אך שונה ואחרת , ולעולם לא קרובה ועמוקה כמו שהייתה ...

 

[גריני]

אורן

נדמה לי שמשהו הובן לא במדיוק: בסיפור שלי אין "שותפות גורל" - הוא היה אלמן, לא אני, וזה כדי להדגיש שלא רק מי שחווה שכול יכול להבין. אשר להשוואות בין האהבה הקודמת לחדשה - לא שזה לא העסיק אותי בעבר.... כן, זה היה אחד הקטעים הקשים עבורי, אבל למדתי לא להתעסק בזה בכלל! למדתי.... בעצם למדנו שנינו - להנות ולאהוב את האהבה הנוכחית שלנו - נטו - ללא השוואות, כל מערכת יחסים היא דבר אחר, גם לי היו אהבות לפניו, ונכון שהן לא נגמרו בצורה טרגית - ובכל זאת - היו... אז מה? אז זה אומר שלא באו אחרות? ומאחר שטוב לנו היום ביחד - אז למה להתעסק במה היה אילו?! והאמן לי, איש יקר, ישנן מערכות יחסים שונות בעלות עומק שונה ותחומי עניין שונים.... וכפי שכבר כתבתי - המציאות עולה על כל דמיון ובסתר ליבי - מאחלת גם לך.... בזמנך! כשיתאים.... באהבה, גריני

 

[רננה33]

אותי את מצליחה לעודד

ולהראות לי את האור בקצה המנהרה. שואבת כוח ממך, ומקווה שגם אני , אהיה שם כמוך!

 

[גריני]

אני שמחה, רננה

ומאחלת לך שהחיים יעלו על פסים שלווים וזורמים ואם יש לך צורך בעזרה נוספת - אל תהססי לשאול. המון טוב לך ולקרוביך/מכריך גריני

 

[BooBee]

רק רציתי לכתוב לכן

שאני קוראת את הכל, וכמובן שיש לי המון מה להגיד, אבל הכל נורא מפוזר, אולי בגלל שאיבדתי אחות ולא בנזוג וזה שונה, למרות שזה גם דומה, וגם כי נורא כואבת לי השן בינה וקשה לי לכתוב יותר מחמישה משפטים רצופים, בגלל זה אני משתמשת בהמון פסיקים, כי רק כשמגיעה נקודה המשפט בעצם נגמר. זו היתה הדגמה, אגב, המשפט הנוכחי

... וגם להגיד, שאני חושבת המון על מה שנכתב כאן ועל איך אני בתור זו שכאילו אחראית כאן ולפעמים יש לי מחשבות שאני לא מספיק טובה לעשות את זה, או לא מקצועית ואולי לא צריך מקצועיות, רק להקשיב, ואת זה אני מבטיחה שאני עושה, זאת אומרת מקשיבה לכל הברה והברה שנכתבת כאן וממשיכה לחשוב על השיחות האלה גם אחרי שאני מכבה את המחשב והולכת למיטה שלי. ורציתי גם להגיד שכולכן/ם מופלאות/ים בעיניי והיכולת שלכם לחפור פנימה מדהימה אותי בכל פעם מחדש, למרות שזה נורא כואב לחפור ככה, אני מכירה את זה מעצמי, אמנם לאחרונה אני פחות ארוכה עם הטקסטים שלי, אבל מי שזוכר אותי מלפני שנה פלוס מינוס, אוהו איזה טקסטים ארוכים כתבתי כאן והעמסתי על הלב הרגיש והנהדר של כל אחד ואחת מכם/ן. וגם להגיד תודה על השיתוף אני רוצה. אז באמת. תודה. ענקית. אתן/ם עושים לי להיות גאה שהפורום הזה "קם לתחייה" והתחדשו בו השיחות שכל כך התגעגעתי אליהן. חיבוק גדול ונשיקה חטופה על המצח, בברכת לילה שקט ושליו, רויטל.