לרחוק שלנו

[אבישג השונמית]

לרחוק שלנו

אני ידעתי שאם אכתוב לך תשובה שם למטה לא תראה ואתה אז אני כותבת אותה פה תדע תמיד (ותדעו גם כולכם) שגם אם יהיו אנשים שיקטלו הרגשות שלך יהיו גם כאלה שיקבלו אותך וישמחו עם האושר שלך ויבכו עם הבכי שלך ויעודדו... אני מודה שאני יצאתי פעם זרזיר בנושא מחשבות אבל היה לי חשוב לצאת נגד כי הוא כתב כל הזמן ובמיוחד בסוף: תחשבו תחשבו תחשבו ואני חשבתי שזה לא בסדר לומר לאנשים רק לחשוב כי מי אמר שככה צריך?????????? אבל כבר התנצלתי והסתייגתי והסברתי את עצמי כל כך הרבה בעניין הזה... אם מישהו אומר שהוא מאושר אז זה נורא כיף!!!!!!!! ואפילו מעניין לדעת למה(?) כי בכל אחד מאיתנו יש עיגול של שמחה וכולנו ביחד הוא עיגול אחד ענק של שמחה רק אושר לכולם! ורחוק- איזה כיף שכיף לך כל כך נעים לשמוע שאתה יוצא מגדרך שאתה כל כך מאושר (אני קצת מנחשת למה)

 

[מיקי*]

אם כבר מדברים על עיגולים של שמחה .

אז נזכרתי במה שכתבה דסי רבינוביץ ז``ל, (למי שלא זוכר - היא היתה נערה צעירה חולת סרטן שהדהימה את כל הארץ באומץ ליבה ובמאבקה נגד הממסד הרפואי ורופא אחד במיוחד שהתרשל בתפקידו) וכך כתבה: (הקטע נקרא עיגולים של שמחה) לכל אדם יש עיגול כזה בלב שקוראים לו ``עיגול השמחה`` והעיגול הזה לפעמים הוא קטן, קטן, קטן, קטן. ולפעמים הוא גודל, גודל, גודל, גודל, גודל, גודל. והוא נהיה בגודל כמעט של כל הגוף. וכשהוא גודל וגודל והוא נהיה בגודל של כל הגוף - הוא שולח עיגולים קטנים לכל מיני מקומות בגוף, מקומות נסתרים שלפעמים קצת כואבים. ככל שיש יותר עיגולים קטנים בתוך הגוף - אז פחות מקומות כואבים וככה זה עוזר. ואיך העיגול הזה גודל? העיגול הזה גדל כשאנשים מבחוץ שולחים לו כל מיני דברים: מביאים לו פרח. מביאים לו סוכריה. שרים לו שיר. עושים לו הצגה. מתייחסים אליו. אז העיגול הזה גדל ושולח עיגולים קטנים לכולם - עיגולי שמחה. ואנחנו צריכים לזכור את זה שלפעמים לנו יש עיגול שמחה שהוא בגודל נורמאלי אבל לאחד לידינו יש עיגול שמחה קצת קטן ואנחנו רוצים לעזור לו לגדול, אז אנחנו מוצאים דרך איך לשמח אותו: לשיר לו. לרקוד לו. להביא לו פרח. להגיד לו: ``בוקר טוב, מה שלומך?``. לצייר לו ציור. או אני לא יודעת מה. כל אחד חושב על דרך ולפעמים זה אפילו מעצבן . . . אבל זה מאד חשוב שנעשה. אבל הכי חשוב שאחרי שאנחנו עושים - לא נישאר בכזה: ``הוו!!`` ``כך!!!`` ``עשינו את זה!!``. אלא - ממש נראה לו שעשינו את זה בכיף כדי שהוא לא ירגיש ויקבל את זה בלי רצון. שתזכו תמיד לעשות הרבה עיגולי שמחה ושתזכו שגם העיגול שלכם יגדל בזכות עיגול השמחה של האחרים ואז החיוך שלכם יגדל, ושל כולם . . . ויהיה רק טוב בעולם. נכון שזה קטע מדהיםםםם. אז, בתקווה שנדע ליישם ולו רק קצת. . .

 

[eli_19]

יש עוד משהו

גם השיר ``שמחות קטנות`` של עמיר בניון-שיר מדהים דרך אגב נכתב (לפי מה ששמעתי) לפי המילים של דסי ז``ל

 

[אבישג השונמית]

הי, שנינו כתבנו ביחד...

 

[eli_19]

כמו שנאמר...והנה השיר(חלק)

great mind think a like... או משהו כזה.. ועכשיו לשיר.. ``עמוק בליבך,עיגולים של שמחה ואור גנוז..בנשמת אפך עמוק בלב עיגולים של כאב אתה שונא..אתה אוהב.. יהללוך..יהללוך מלאכים שמחות קטנות יאירו כניצוץ הכוכבים.. זה מה שאני זוכר...מי שיכול שיעזור..גם אם זה בכמה שורות

 

[eli_19]

שיפוץ קטן..

בפזמון צריך להיות יהללוך מלאכים.. ולא תאבד עוד דרכך בזוהר ובחשכה יהללוך מלאכים שמחות קטנות יאירו כניצוץ הכוכבים ועמכם הסליחה..

 

[ST]

שמחות קטנות

שמחות קטנות / עמיר בניון ומיכה שטרית עמוק בלבך, עיגולים של שמחה ואור גנוז בנשמת אפך עמוק בלב, עיגולים של כאב אתה שונא, אתה אוהב יהללו, יהללוך מלאכים ולא תאבד דרכך בזוהר ובחשכה יהללו, יהללו מלאכים שמחות קטנות יעירו כנצנוץ הכוכבים לחיי התמימים ודוברי האמת וכל החיים את חייהם באמת שזוכרים את השמש ונוגעים באור שיודעים אהבה שאינה בת חלוף שזוכרים את השמש ונוגעים באור שיודעים אהבה שאינה בת חלוף יהללו, יהללוך מלאכים ולא תאבד דרכך בזוהר ובחשכה יהללו, יהללו מלאכים שמחות קטנות יעירו כנצנוץ הכוכבים יהללו, יהללוך מלאכים ולא תאבד דרכך בזוהר ובחשכה יהללו...

 

[אבישג השונמית]

ואם כבר

אתה יודע שמיכה שטרית חיבר והלחין שיר בעקבות כך ששמע שיחה של אמא של דסי רבינוביץ (ברוריה) אצל אברהם ויעקב הוא כתב על העיגולים של שמחה: זה מתחיל כך (ותמים ימשיך אותי, אני מקוה): ``עמוק בלבך עיגולים של שמחה...`` והפזמון:``יהללוך, יהללוך מלאכים ולא תאבד דרכך (...) ובחשיכה``... (אמרתי לכם שאני זוכרת רק כמה שורות ואת הפזמון של כל שיר? אבל זה שיר ממש מדהים. בכלל בזמן הארחון יצאו כמה שירים עבריים ממש ממש (לא כ``כ שמתי לב למילים אבל המנגינות ממש ממש). לילה טוב. שגי

 

[רחוק -געגוע...]

אני עושה פרצוף קשוח (לא למאצ`ואים!)

הלסת מתהדקת... אני ממצמץ בעיניים... והלב נקרע... אני פשוט מת לבכות... אבל אני פוחד מהגברים החזקים האלו... אני ממש לא פוחד שיאמרו שיש לי לב חלש... כי אין לי כזה...לא חושב שיש לי לב... במקום לב, יש איזה גוש בשר פועם... אם היה לי לב, הייתי שולט בו, כי יש לי גם שכל.. והמוח-כך למדתי- צריך לשלוט בלב...(לכן אני אומר...) אני יכול להיות גבר קשוח, אני יכול לשחק אותה... אבל לעולם לא אקבל אוסקר על ``השחקן המצטיין``... ד ס י רבינוביץ, זכרונה לברכה... כמה דמעות הורדתי... עקבתי מרחוק... היא הייתה בשבילי סמל של חוזק נפשי עמוק... היא סבלה, כאבה, התייסרה... ונשארה חזקה. איך? ריבונו של עולם ... איך? ולמה דווקא היא...? יש הרבה אנשים שסובלים בעולם...בנות ובנים... מקרים קשים של סבל אמיתי... לא מוצדק, לא מובן... האם אפשר לשכנע אדם שסובל, יום יום... שעה שעה... אפשר להסביר לו שזה לטובתו??? למה שיאמין??? ``למה דווקא אני???`` הוא יתהה, ``במה חטאתי???`` יצרח... ולחשוב שנשים כמונו צריכים להתמודד עם זה... שלכל אחד מאיתנו יכול לבוא אחד כזה שסובל... עם שאלות נוקבות, אמיתיות... צועקות עד לב השמיים... מחפשות תשובה לשאלה, למה ? למה דווקא אני? אם רק ננסה לדבר על אמונה...נסתבך יותר ויותר... למה שיאמינו??? למה??? תנו להם סיבה מוצדקת להאמין...! כואב להם...הם מדברים מתוך תוכו של הכאב העמוק... אמונה, נראית להם מופרכת... ואני מפחד נורא שהם צודקים... בלי כלים מתאימים, קשה להתמודד... אבל חייבים להתמודד... אני... אישית... מתמודד עם האהבה. ולכן אני מאושר. אני לא יודע אם תבינו מה אני רוצה מכם, למה התפרצתי ככה.. אבל יותר טוב שכך... אוהב... רחוק .

 

[eli_19]

הסבר עלוב..

תראה.. בתור אחד שיש לו אישית אחיינית שיש לה סרטן אולי אני אנסה להסביר לך משהו גם אני פעם פחדתי להתקרב אליה לא הבנתי איך אני מסוגל ושאם יש מישהו שם למעלה איך הוא מסוגל לעשות את זה לילדה קטנה? אבל מבינים משהו.. שבסופו של דבר , מי שיותר קרוב לקצה..מגיע גם לרמות יותר גבוהות ואני רק צריך להסתכל בעיניים שלה ולראות את השמחת חיים שלה נשפכת מהן זה נותן המון פרופורציות לחיים אז הדרך היא לא לברוח או להתחבא הדרך היא דוקא לרדוף ולחפש ומוצאים את הכוח אצלם...כי מי ש``הפיל`` עליהם ועל המשפחות שלהם את ה``תיק`` הזה...כנראה שנתן להם גם את הכוחות הנפשיים להתמודד איתם ואין לך מושג איזה כוח ואהבה הם יכולים להעניק לכל הסביבה והם יודעים את זה טוב..אלה היו 2 דקות של השתפכות הבה נחזור לעולם הציניות עכשיו..

 

[דפנה.]

אני מאד מעריכה

אני מאד מעריכה את ההורים של אחיינית שלך כל הכבוד להם שהם מסוגלים להתמודד עם המחלה וכל הכבוד גם לאחיינית שלך שגם מסוגלת להתמודד עם זה אני חושבת שלא הייתי מצליחה אם היה אפשר הייתי נותנת לה את חיי. אני יודעת שאתם תתעצבנו על זה אבל תנסו להבין אותי אני יודעת שהיא ילדה קטנה שלא חטאה ואולי כך אנשים יבינו שיש אנשים שמוכנים לעזור כי זה היחוד שלנו שישראל הם גומלי חסדים זהו לעכשיו. ואלי תמסור לה שיהיה לה רפואה שלמה ושתבריא במהרה ואם יש איזה צורך או עזרה במשהו אתה יכול לפנות אלי או בפורום או בצאט ביי. אני

 

[eli_19]

דפנה...

אני יודע שזה ישמע קיצי.. אבל התקוה תנצח היא חייבת

 

[zipihersko]

קשה...

נכון קשה להתמודד עם החיים, אבל חייבים להתמודד אלו החיים וזה כל מה שנותר לנו לעשות.. תהיו מאושרים, החיים לא קלים, אבל להתמודד תמיד יכולים... לימונית

 

[ויליאם]

נכון, מדהים...

 

[zipihersko]

הלואי ...

הלואי וכולנו היינו מיש`מיים את זה, אפילו קצת... בטח שאני זוכרת את דסי ז``ל, אני זוכרת שהייתי נורא עצובה שהיא נפטרה, כמה כוח רצון,כמה אהבה, היה לבחורה המקסימה הזאת... הלואי ונזכה לעשות הרבה עיגולי שמחה... לימונית

 

[ST]

מיקי...

זה לא ממש קשור, אבל היא לא כתבה את הקטע הזה, אלא השאירה את זה בהודעה במשיבון. ברגע שקראתי את ההודעה של אבישג, נזכרתי בזה, ורצתי לחפש.. זכרתי שכתבתי את זה בפורום, אבל משום מה, שכחתי שזה היה בפורום אחר... אז עכשיו מצאתי את זה.. הסיפור מאחורי הקטע: כשדסי הייתה בבי``ח, שלושה שבועות לפני שהיא נפטרה, באה לבקר אותה משפחה עם שלושה ילדים, ומתוכם שתי בנות תאומות, והן באו ושרו לדסי, ודסי ביקשה שהן ילכו וישירו לכל המחלקה, כדי שלכולם יהיה שמח, והיא שכנעה אותן בסוף, ואז הן הלכו, וכשהן חזרו הן אמרו לה שהם לא הרגישו משהו מיוחד, והיא לא הבינה את זה. ואז היא חשבה על זה הרבה ובערב היא התקשרה אליהם הביתה, והקטע ``עיגולים של שמחה``, הוא חלק מההודעה שהיא השאירה להם בתא הקולי. שמעתי את זה קצת אחרי שהיא נפטרה, וזה היה ממש מרגש, ושמעתי את זה שוב כשאמא שלה הייתה אצלנו באולפנא. זה פשוט מדהים מה שאפשר ללמוד מאמא של דסי - ברוריה רבינוביץ` תבדל לחיים ארוכים, ומדסי ז``ל...

 

[מיקי*]

תודה על התיקון.

לא ידעתי את זה. וזה אפילו מרגש עוד יותר.

 

[zipihersko]

אבישג יקרה...

שאלה לי אליך... אם אפשר כמובן... את לא מאושרת??? אשמח לתגובה... לימונית

 

[אבישג השונמית]

למה?

למה את חושבת שאני לא מאושרת? האם כך היה מובן מדבריי? אז דןןקא טוב לי מאוד בחיים, אני בחורה שמחה. אני מודה שעם שגרת החיים וכו` אני די משועממת לפעמים, אבל אני משתדלת שיהיה לי קצת גיוון כי תמיד שאני עושה קצת דברים אחרים אני שמחה יותר. בתקוה לכמה שיותר שינויים וגיוונים. שגי.