לרועי :

ינוקא1

New member
הסמים אינם עיקר הדרך

ורוב תלמידיו של דון חואן לא נטלו סמים כלל.
&nbsp
דרך פשוטה לשחרור שעובדת יותר טוב מכל דרך שאני מכיר , היא השחזור.
חזרה בדמיון על כל אירוע משמעותי בחייך , על כל מפגש משמעותי בחייך , ולנשום ולנשוף אותו.
&nbsp
לנשום את מה ששלך ולהשיב אותו אליך בחזרה , ולנשוף את כל מה שאחרים נתנו לך וכובל אותך.
פשוט , הגיוני , עובד - ולא קשור לסמים.
&nbsp
(ה"מהדרין" עושים את זה בתוך ארון מעץ וכל מיני , אבל זה עובד גם בלי זה).
&nbsp
&nbsp

 
נשמע לי שאת זה הוא ביסס על הגשטאלט

הרעיון הוא להבין את החיובי בחוויה ואת השלילי להשאיר.
התמונה הגדולה, השלם, אמורה לקבל דגש ע"פ הגשטאלט, והפרטים הם הדבר האחרון.
אז פה יש וריאציה על זה. החיובי (או "שלך") מוחזק כבונה את התמונה הגדולה ואילו השלילי מוחזק כפרט שולי שמשולח לעדיפות אחרונה בתור.
אז למעשה מדובר בטכניקת סלקציה, שהיא סוג של צנזורה.
כן, צנזורה! לא נותנים לתכנים לעלות באופן טבעי. יש מסדר, מצנזר, בוחר, שולט, פקיד צנזורה שמחליט מה יעלה להכרה ומה יודחק.
אז הנוכל הזה, קסטנדה, גם היה מכוחות החושך. בתחילה חשבתי שהוא נוכל ססגוני אבל בלתי מזיק. עכשיו אני רואה שהוא משחית ומחשיך וכובל ומפתה לצינזור.
אני מתחיל להבין את גודל המחלה שלך. שועבדת רוחנית על ידי בן חושך.
תראה את מי הכנסת כשליט על רוחך...
את החשוך והמחשיך הזה שמשדל אותך לצנזורה.
אתה שוטה שנפל בפח... ומרוב גאוותנות אינך מקשיב למי שאומרים לך זאת.
 

ינוקא1

New member
שוב , אתה מדמיין ואומר שטויות.

אין בשחזור שום עניין של הבנה.
רק לחוות מחדש אירועים ולנשום ולנשוף אותם.
&nbsp
ולגבי בני החושך וכו' - גם אני מרגע לרגע מבין יותר את גודל המחלה שלך
 
הבנת הנקרא שלך פשוט אינה קיימת

טכניקת השיחזור היא הכרת השלם ודחיית החלקי בתוך הקונטקסט של זיכרון החיים.
הבעיה איתה היא שיש בה אלמנט של צנזורה.
הבעיה איתך היא שאין בך נכונות להתמודד עם ביקורת עניינית.
זה עניין לפסיכולוג. אינך בריא בנפשך. יש בך נטיה לבריחה מהמציאות.
כשאתה מבטל את דברי האחר מבלי להתייחס עניינית לדבריו אתה פותח פתח לאותה בריחה מהמציאות. אתה סוגר את עצמך בבועה חולנית של פנטזיה ומשתיק כל קול שמנסה לפוצץ אותה.
הטכניקה ההיפנוטית של ה"שיחזור" מזיקה לך ואתה מייצר מציאות חלופית באמצעותה, מציאות מדומיינת שמבוססת על הכחשה וצנזורה.
כל מאמציך בטכנוקה הזו מביאים לאיבוד בוחן מציאות תקין.
והגורו שלך, קסטנדה, הוא זוהמה אנושית, נוכל ושרלטן שהביא עליך מגלומניה לסבור שאתה מכשף אינדיאני וגרם לך לאיבוד של המודעות העצמית, של האחריות לדין וחשבון ענייני בהקשר של עמדות, ולניתוק מהכוח הרוחני.
אתה שוטה ויהיר מדי מכדי להכיר בשטויותיך. אין לך תקנה. אני אינני מאמין בך. אתה אבוד ואינך בעל תקווה ללמידה. רק החיים יתנו לך כאפה וכך תלמד, בעל כורחך.
&nbsp
 

ינוקא1

New member
אין בשחזור שום צנזורה מלבד לנשום ולנשוף.

ההיפך - דרך השחזור פתאום מתגלים הרבה דברים שהיו "בצנזורה" .
&nbsp
&nbsp
 

lightflake

New member
הציור יפה אבל השיטה לא טובה

מי מחליט מה שלך ומה לא? מה טוב ומה רע?
על מנת להחליט מה שלך אתה צריך לשים קו הפרדה במקום מסויים וזו בחירה שמושפעת מאמונה שכלית (שגויה) של מי שאתה... כך שזו לא דרך מספיק פשוטה
בדרך פשוטה וטובה גם ה"שחזור" הזה יתרחש מעצמו ובאופן מושלם שלא נגוע בהחלטה על בסיס אמונות
 

ינוקא1

New member
אין צורך להחליט מה שלך

צריך רק לנשום ולהתכווין לשחרור , וזה קורה מעצמו.
 

lightflake

New member
סבבה

בכל מקרה כשאני כותב "לא טובה" אני מתייחס לקריטריונים אישיים שלי, לא יודע מה טוב עבורך או מישהו אחר
&nbsp
רק לנשום ו"לשחרר" זה כבר נשמע לי הרבה יותר פשוט וטוב
&nbsp
אגב העקרון שפשוט יותר - טוב יותר, מתכוון ש"פשוט" עושה פחות שימוש בהבנה ובמידע שכלי מוקדם ולכן פועל ממקור ראשוני ובסיסי יותר ולכן גם טוב ובעל פוטנציאל מועיל ועמוק יותר
קצת כמו שתא גזע עוברי מכיל את כל המידע לבניית שאר התאים שבאים אחריו
 

ינוקא1

New member
אני בעד העיקרון שלך -

של העדפת הפשטות.
&nbsp
וגם כאן , האמת היא שלא ניתן להסביר מה השחזור עושה בלי להתנסות בו.
עם התרגול מגלים עוד ועוד רבדים והבנות , ובסופו של דבר הוא הופך לפעולה טבעית.
&nbsp
גם בפעולה פשוטה כמו לרכב על אופניים בהתחלה היית צריך שיסבירו לך , וגם קצת שיעזרו לך , אך בסופו של דבר זה הופך לפעולה טבעית.
&nbsp
 

lightflake

New member
מסכים, כל עוד אין לי ניסיון אמיתי בזה אני לא באמת יכול לשפוט

 
הבעיה שבדר"כ אין להם בוחן מציאות

נגיד שיציב לעצמו מטרה מוגדרת שמתבטאת בלעבור מבחן אובייקטיבי כלשהו.
לדוגמא- קריטריונים של יחסים בין אישיים, קריטריונים של כוח זה או אחר, קריטריונים של חופש.
אבל בדרכ אנשים מגדירים באופן הכי רופף שיש את הדברים האלו אם בכלל מגדירים, ולא טורחים בכלל להמליל ולאתגר את עצמם בעניינים האלו.
זה תמיד wishfull thinking.
איזה כוחות? במה בדיוק הם מתבטאים בחיים? איזה מבחן אובייקטיבי חמור אפשר להציב לתיאוריית קיומם?
זין. כשמפקפקים לינוקא בתועלת שהפיק, לטענתו, מ" תורתו של דון חואן" הוא רק פוסל את המפקפק. אומר משהו כמו "אינך יודע עלי דבר, אתה לא יכול לאבחן אותי".
בקיצור- שום יושר אינטלקטואלי. אשליה עצמית מוחלטת. מיאון מוחלט לטרוח ולאתגר את האמונה העיוורת ויצירת מגננות כנגד ביקורת מבחוץ במקום להפנים את הביקורת כדי לשלול את המיותר.
אלו אנשים מהסוג המאמין העיוור. המוח שלהם פועל כדי להגן על האמונה העיוורת שמשמחת אותם. אם תנסה לקחת להם את הצעצוע... אוי ואבוי לך!
ואם תהיה איתם ברעיון אחר הם יתעקשו להסיט את הנושא אך ורק לנושאי האמונה שלהם. לעולם לא ישאלו לעניין ולא ישיבו כהלכה. אין באנשים כאלו אובייקטיביות בכלל. אין בהם רוח שיכולה להכיל תפיסות ורעיונות שלא מיישרים קו עם האמונה שלהם. במפגש עם תפיסות ורעיונות כאלו הם יסלפו אותם ללא הכר כדי שיתאימו לדוגמטיות שלהם או שיפסלו אותם בטענות לא ענייניות.
ובכל זאת, על אף הבועה ההרמטית של בריחה מהמציאות, אני מוצא איזשהו ניצוץ בינוקא. אולי זו בועה שהיא כמו רחם. אולי הוא טרם נולד מבחינה רוחנית וכרגע הוא נמצא בתוך אשליה עצמית שתפקידה לגרום לו להתמקד בעניינים שחשובים להתפתחות רוחו גם על חשבון בוחן מציאות תקין.
אולי, לכשיוולד, יוכל לפקוח את עיניו ולהשיל מעליו את שיליית האשליה שבה הוא עטוף... אני מקווה בשבילו.
 

lightflake

New member
זה לא מספיק

בחינה אובייקטיבית כמו שאתה מציע לא מספיקה כי גם אם יש לדרך כלשהי השפעה על המציאות זה לא אומר שזו לא מלכודת, להיפך, זו מלכודת עוד יותר אמינה ולכן יותר מסוכנת.
 
צודק, אין בושה לשאול.

תודה על ההסבר.

הכוונה היתה ברורה לי לחלוטין גם לפני כן.

למען הסר ספק: ההשוואה בין "המהות והאישיות" (גורדייף) של היקום, לבין "הטונאל והנגואל" (קסטנדה), יש בה יסוד אמנותי והיא יפה ולא-לגמרי-מופרכת.
יחד עם זאת, מרבית מביני גורדייף וקסטנדה יחלקו על כך בכל מכל. האם הם צודקים? כן ולא. אני מבין את ההשוואה ומחבב אותה. היא לא שימושית ולא נכונה בשלבים הראשונים של עבודה עם מושגים אלה; היא כן עשויה להיות בעלת-ערך בהמשך.

זוהי התפלספות נחמדה בהחלט, אם אתה שואל אותי. אפילו שהיא לכשעצמה נדמית כשטחית מאד, אני יכול לראות מאחוריה עומק פוטנציאלי רב, גם אם הוא לא בא לידי ביטוי בדרכים מקובלות.
 
אין לי מושג

איזו "עבודה עם מושגים אלו", טונאל ונגואל, אתה או "מביני גורדייף וקסטנדה" לא מצליחים לעשות לאור ההשוואה עם מושגי האישיות והמהות.
ולמען האמת זה גם לא נראה לי חשוב.
ובכלל אם אתה מצליח "לעשות עבודה" עם מושגים כלשהם שמוגדרים אצלך בכל אופן שהוא- כתוב נא, במידה כזו, את הגדרותיך למושגים כאלו, ואל תשכח לציין באיזו דרך נעשית אותה "עבודה עם מושגים".
כי אני באמת ובתמים לא יודע על מה אתה מדבר. אני לא יודע אם אני מה"מבינים" בגורדייף אבל קראתי את כל ספריו. לא ראיתי שום איזכור ל"עבודה עם מושגים" למרות שאישית המושג הזה קוהרנטי בעיני בהקשר שאין לו איזכור בטקסטים ונדמה לי שלמרות שהזכרת אותו, הוא לא ברור אצלך כלל. תקן אותי אם אני טועה.
&nbsp
 
אנסה בינתיים להגיב על חלק ממה שכתבת.

אתייחס כרגע למושגים שניסה גורדייף להנחיל. כל המושגים שניסה להנחיל לתלמידיו* נועדו לשם עבודה איתם (*יש למושגים אלה מטרות שונות ביחס לתלמידיו וביחס לאלה שאינם תלמידיו, שגם אליהם נועדו מושגים אלה לחלחל עם הזמן). כשכתבתי "בשלבים הראשונים של עבודה עם מושגים אלה", התכוונתי במקרה של "המהות והאישיות" לנסיון ראשוני להתבונן מזווית חדשה על גילוייו של האדם בידיעה שיש שם שכבות של אישיות המכסה מהות כלשהי, גם אם כרגע לא ניתן להפריד ביניהן.
 
למעלה