רועי החושב
New member
מאין לך
הידיעה הוודאית שכל המושגים שהביא, או אף מושג אחד נועדו לתכלית כלשהי בכלל?
המושגים עצמם, קרוב לוודאי שנבעו מתוך שפע פנימי כלשהו. אם אתה מתעקש לייחס למעשה ההמשגה תכלית ואף תכליות רבודות אתה עושה למשהו מאד עמוק השטחה, רדוקציה.
אמנם, מושגים רבים אצלו מתייחסים לבית ספר, עבודה פנימית ודברים מעין אלו, אבל תהיה זו טעות לגזור מתוכן המושגים על "תכליתם".
אני סבור שתכלית דבריו היא- ראיה. במעשה ההמשגה והדיבור מתבהרת המחשבה.
מחשבתו נאמנה לקו העולה מתוכו ממעמקי הלא מודע בכל הקשור להמשגה, ורק ביצירת פילוסופיות, תיאוריות ופרקטיקות הוא מצמיד אותה לעניינים מעשיים, רק שם אפשר לייחס לחשיבתו וקטור של תכלית מעבר לאותה תכלית אינסטנקטיבית של ראיה.
ושם בדיוק היא נכשלת- בדיוק היכן שהוא מתחיל לחשוב באופן מודע, רצוני, שם הוא כבר מיותר.
הוא מעולה בהמשגה. הוא גרוע במיוחד בחיבור של המושגים האלו למציאות הריאלית וכל ההולך אחריו בעניינים האלו שוגה באשליות. כל המנסה "לעבוד" על פי תורתו לא ישיג דבר, בגלל העניין הזה. פשוט אין שם דרך. יש המשגה שנדמית כמתקרבת לדרך. ואולי הוא עצמו פירש באופן שגוי את ההמשגה, כאילו שתוביל לדרך כלשהי. ואולי היה לו נוח לפרש זאת כך, לו ולתלמידיו.
אבל אין שם דרך, אין שם תכלית. רק כמה מושגים יפים. לא שזה רע. אבל בעיני רוב העולם צריך "תכלס" ואנשים צריכים להרגיש שהם מתקדמים לאיזשהו מקום. התגובתיות לאנשים האלו ולגישה ה"תכלסית" הזו יצרה את החלק הגרוע בהגותו. את החלק הזה, שהוא הקליפה, יש לקלף ולהשאיר רק את התוך, שהוא התעמקות מעניינת במושגים.
 
הידיעה הוודאית שכל המושגים שהביא, או אף מושג אחד נועדו לתכלית כלשהי בכלל?
המושגים עצמם, קרוב לוודאי שנבעו מתוך שפע פנימי כלשהו. אם אתה מתעקש לייחס למעשה ההמשגה תכלית ואף תכליות רבודות אתה עושה למשהו מאד עמוק השטחה, רדוקציה.
אמנם, מושגים רבים אצלו מתייחסים לבית ספר, עבודה פנימית ודברים מעין אלו, אבל תהיה זו טעות לגזור מתוכן המושגים על "תכליתם".
אני סבור שתכלית דבריו היא- ראיה. במעשה ההמשגה והדיבור מתבהרת המחשבה.
מחשבתו נאמנה לקו העולה מתוכו ממעמקי הלא מודע בכל הקשור להמשגה, ורק ביצירת פילוסופיות, תיאוריות ופרקטיקות הוא מצמיד אותה לעניינים מעשיים, רק שם אפשר לייחס לחשיבתו וקטור של תכלית מעבר לאותה תכלית אינסטנקטיבית של ראיה.
ושם בדיוק היא נכשלת- בדיוק היכן שהוא מתחיל לחשוב באופן מודע, רצוני, שם הוא כבר מיותר.
הוא מעולה בהמשגה. הוא גרוע במיוחד בחיבור של המושגים האלו למציאות הריאלית וכל ההולך אחריו בעניינים האלו שוגה באשליות. כל המנסה "לעבוד" על פי תורתו לא ישיג דבר, בגלל העניין הזה. פשוט אין שם דרך. יש המשגה שנדמית כמתקרבת לדרך. ואולי הוא עצמו פירש באופן שגוי את ההמשגה, כאילו שתוביל לדרך כלשהי. ואולי היה לו נוח לפרש זאת כך, לו ולתלמידיו.
אבל אין שם דרך, אין שם תכלית. רק כמה מושגים יפים. לא שזה רע. אבל בעיני רוב העולם צריך "תכלס" ואנשים צריכים להרגיש שהם מתקדמים לאיזשהו מקום. התגובתיות לאנשים האלו ולגישה ה"תכלסית" הזו יצרה את החלק הגרוע בהגותו. את החלק הזה, שהוא הקליפה, יש לקלף ולהשאיר רק את התוך, שהוא התעמקות מעניינת במושגים.
 
