לרגע קטן

[אוהדאדם]

לרגע קטן

אז לעברי לידר יש שיר, "לרגע קטן":

"חבר הכי טוב שלי מהתיכון
חלמתי עליך בלילה
אתה יושב לידי בשולחן הגדול
אני רוצה לדבר ופשוט לא יכול
חלמתי שככה המשכת
יש לך ילדים ובית גדול
אבל לרגע קטן באמצע הלילה אהבתי אותך יותר מהכל
לרגע קטן באמצע הלילה אהבתי אותך יותר מהכל
אחר כך הופיעו עוד אנשים
וכמו בחיים הכל הסתבך
וחשבתי אולי בגלל מי שאני
יהיה לי האומץ פשוט לספר
חשבתי שבטח ידעת, שתמיד הרגשת אותי מסתכל
אבל לרגע קטן באמצע הלילה חשבתי שגם אתה מתבלבל
שוב לרגע קטן באמצע הלילה ידעתי שגם אתה מתבלבל
אני לא אגלה בחיים מה למדתי שם 3 שנים לידך
אני לא אנסה להרשים לכתוב עליך שירים בשפה לא ברורה
אחי לנשק התום, כמה כח טמון בטיפשות נעורים
אולי הלילה אחלום אנחנו בורחים עשינו שטויות אז קראו לשומרים
אולי הלילה אחלום אנחנו בורחים עשינו שטויות אז קראו לשומרים
חלמתי שככה המשכת
יש לך ילדים ובית גדול
אבל לרגע קטן באמצע הלילה אהבתי אותך יותר מהכל
שוב לרגע קטן באמצע הלילה אהבתי אותך יותר מהכל"

אז ברור שבשיר הוא מדבר על בחור, שהיום "סטרייט", שהיה לו איתו קטע בתיכון, קטע שחשב שיתפתח למשהו, ולא התפתח. אני לגמרי יכול להזדהות עם הסנטימנט. שני הדברים שעניינו אותי:
מאז שעברי לידר יצא מהארון, נראה שהוא לא כותב שירים על החוויות הרומנטיות שלו. הוא כתב פעם שירי אהבה לבחורות, אבל עכשיו הוא לא כותב שירי אהבה לבחורים. וזה עצוב. וזה לא שיר אהבה.
השיר מדבר בכל כך הרבה שכבות של רמזים ובכזו עדינות כדי לא חס וחלילה "להעליב", שאתה יכול, לדעתי, לפספס אותו לגמרי אם אתה לא מכיר קצת ז'רגון של הקהילה. זה מאוד עצוב שאתה כותב שיר, שאמור להיות שלך ואישי, אבל גם בתוכו אתה צריך להיות בתוך איזה 3 ארונות אחד בתוך השני...

 

[Apikachu L]

שיר יפה...

אכן מאוד סנטימנטלי בנושא.
אני לא עוקבת כ"כ אחרי עברי לידר (אם כי שמעתי שמועות מסויימות)
כל כך הרבה ארונות שזה מבאס. אבל מצד שני, כיוצר, אני מניחה שיש לו גם אינטרס מסויים שהקהל יוכל לעכל את זה.
אני דווקא התחברתי לחלק מהרמיזה, אם כי לא לכולה, בעניין של היה משהו קצר, תמים, רגעי, ועבר וכבר לא יחזור, שקרה בתקופה שבה לא ידענו איך לקרא לזה בשם.

 

[שירללאשם]

לא בטוח שזה ארון

הרי עברי לידר לא נמצא בארון, וגם בקרב המעריצים שלו ושומעיו ידוע שהוא הומוסקסואל.
אני חושבת שזו המהות של שירה, לכתוב ככה שאפשר לפרש שיר. אם יגישו לנו רק שירים ברורים ודועים כשכל המסרים בהם נתונים לנו על מגש בלי שנצטרך לחשוב- איפה הכיף בזה?

 

[אני אנ נ ני אני]

אני חושב שפספסת פה פרט

רוצה משהו לחשוב עליו? קבלי:
בשירים שעברי מדבר על גבר הוא מבטל את הגבריות של עצמו.
שימי לב שבשיר הזה הוא לגמרי חסר מגדר ואפשר בקלות לקרוא אותו כאשה סטרייטית.
גם בשיר "מישהו פעם" (שנראה לי ממש מתקשר עם השיר הזה) הוא כתב בלשון נקבה: "...ונשארתי ריקה משותקת מפחד.."

אז האם עברי יצא כבר מהארון? או שבתוך הארון יש עוד ארגז...

 

[jwin]

או שפספסתי אני...

השיר מבחינה דיקדוקית מוגדר לחלוטין ואפשר לקרא אותו רק כ מגבר אל גבר. השורה 4 הוא כותב "אני רוצה לדבר ופשוט לא יכול " ( אין יכולה) ובשורה 13 " חשבתי שבטח ידעת שתמיד הרגשת אותי מסתכל" (אין מסתכלת). מבחינה של השאר - אכן ההרגשה היא של כמעט סגידה "נשית" אל מישהו גברי, משהוא שאי אפשר להגיע אליו שכמעט אי אפשר אפילו לגעת בו.
השיר מחוץ לארון ועדיין יכול שלא להיות אוטוביוגרפי...

בברכה

יהודה

 

[שירללאשם]

אז אני לא חושבת שפספסתי;

קודם כל כפי שjwin כתב יש שם שורות שמראות כי הדובר בשיר הוא גבר.
ובלי קשר לזה, אני דווקא אוהבת שכותבים וכותבות מתייחסות למין (מין מבחינת זכר נקבה) כנזיל. ליונה וולך היו לא מעט קטעים כאלה. הכי בולט בשיר "אתה חברה שלי".
באנגלית למשל אין את הקטע הזה בכלל, כמעט כל שיר יכול להיות דובר או דוברת כי אין להם זכר ונקבה בשפה.
ההתייחסות אליו כמדבר בלשון נקבה כנמצא בארון היא לא נכונה בעיני, כי זו התייחסות למגדר, לא לנטיה מינית.

 

[jwin]

לא פיספסת.

 

[jwin]

חלמתי שככה המשכת

השיר מעניין ומהנה למרות שמבחינה דיקדוקית, של פיסוק של (חוסר) ניקוד הוא טעון שיפוץ. מעיין מכתב, אמירה - יציאה בהצהרה לחבר הכי טוב מהתיכון, תיכון שהוא למעשה הצהרה על גיל התרחשות העלילה, גיל לא פשוט בפרט אם מרגישים שלא חורשים בתלם...מעניינת ההתפתחות מבחינה של גדלים - בית גדול וילדים, משמע, יותר מאחד. כלומר הכל מלא וגדול ושאלת הרקע שמהדהדת על אוזן הקורא , מה (קטן) בחייו של המשורר שהרי יש כאן השוואה ברורה. לך הכל גדול ...ולי...מה יש לי?
והפואנטה " לרגע קטן באמצע הלילה אהבתי אותך". הכל מהיר, בהסתרו של הלילה - אהבתי אותך. מאוד מעניין הקוויקי הזריז הזה אל מול חיים מלאים ( 4 שנים של תיכון ועוד הרבה שנים של זיכרון חד...) - אנטגוניזם מבריק של אהבת חיים כמעט אל מול פירורים שנתת לי או שלקחתי לעצמי במהירות ובסוד ( לא מפורט).
ואחר כך ההשלכה. יש הרבה אנשים, הרבה בלבול - שלך, שלהם, שלך כלפי, הסתבכות - לספר או שלא כמעט במשמעות של להיות או שלא להיות!
"עשינו שטויות"...
ובסופ - "חלמתי שככה המשכת"...לעשות את אותן השטויות? איתי? עם אחרים בחייך? או המשכת ב בית גדול ...וחוזר חלילה.

תודה על השיר. מאד נהנתי.

יהודה