קלעת בול, פור סיזונס
עשיתי שירות לאומי, כי האופציה של שירות בצבא כלשהו, שלא לדבר על הצבא שהורג ילדים, נוגדת את הערכים שלי, וגם כי לא רציתי לבלות שנתיים במקום שאין סיכוי שאוכל להתפתח בו. ולוואסבי: אין לי מושג מהו גילך, אבל אם הוא מעל שישים אני בהחלט יכולה להיות סלחנית כלפי הדעה המיושנת שמיישרת את כל העולם לפי המנגנון המיליטריסטי. זוהי תפיסה שהולמת את הדור הישן, והיא חלק מהתפיסה המבטלת את האינדיווידואל ומקדשת את הממוצע הנורמטיבי. הנגזרת של התפיסה הזאת היא קיבוע המודל הגברי אליו יש להתאים כדי להצליח, ולא בכדי היא חיה בשלום עם העצמת המנגנון המיליטריסטי המאוד גברי. כיום, יותר ויותר אנשים מבינים שההתאמה לצה"ל או הרצון לשרת בו אינם קנה מידה יחיד להערכת הכישורים, היכולות או הנכונות של הפרט לתרום לחברה. אין שום קשר בין היכולת או הרצון להסתגל למסגרת הצבאית לבין היכולת להשתלב במסגרת של עבודה או לימודים. גם בלי קשר לצבא, הסובלנות וקבלת האחר הפכו לאט לאט להיות ערך בעולם המערבי בכמה עשורים אחרונים, ואני רואה בזה תהליך חיובי שמקדם את הפרט ואת החברה דרכו. על התיאור שלך של שני המתגייסים קשה לי להגיב, הראייה הזאת פשוט מזעזעת. מה אם זה אופן ההתנהגות הרגיל שלהם? ואם תתעמקי טיפל´ה בתקנות של הצבא, תגלי שהנטייה החד מינית אינה בסיס לאי גיוס, ובכלל כל אפלייה של חייל/עובד צה"ל על רקע נטייתו המינית אסורה - הישג חשוב של הקהילה ההומו לסבית בישראל, שהושג אחרי מאבק קשה מאוד, כי אין צורך לציין שהצבא אותו את כל כך מקדשת לא יזם לבד את ביטול האפלייה.