הנטייה להפוך כל טרגדיה אישית לכלי ניגוח פוליטי היא לא רק בעיה של "נימוס", אלא סכנה מוחשית לבסיס המוסרי של החברה שלנו. דווקא בתוך השיח הרעיל, נקודות האור של אמפתיה חוצת-מחנות מזכירות לנו שיש רגעים שחייבים להישאר מחוץ למגרש הפוליטי
news.walla.co.il
לא רואה אף סיבה להיות לא מנומס למנסור עבאס.
ולא סיבה לשנוא אותו אישית
מנסור עבאס - הוא
בדיוק כמו בן-גביר
בין המצביעים שלו - יש חלאות מזעזעות
אנשים שתומכים בדברים מחרידים
והוא מנסה - לעשות שני דברים הפוכים
מצד אחד - למתן את הציבור שלו, להרגיע אותו, ולגרום להם לפעול - באופן שימקסם את האינטרס המשותף הרחב
ומצד שני - הוא פועל למען האינטרס של אותו ציבור.
אז...
מי שלא רוצה את המתונים,
את מנסור עבאס ואת בן גביר - שקוראים לשיתוף פעולה ודו קיום בכל הזדמנות
יקבל את הקיצוניים שרוצים רק טרור ורצח
אנשים כמו איימן עודה ולוסי אהריש,
שבמקום לפעול להפחתת האלימות ואיסוף הנשק בחברה הערבית - מסיתים בכל הזדמנות נגד המשטרה והממשלה
נגד "המשטר הציוני"
טיפוסים שמראיינים חברי כנופייה בכפר כנא - שרצחו אלו את אלו בהמטרת רימונים מרחפנים, כאילו מדובר בשדה קרב אוקראיני
ובלי שום בושה - טוענים שבכלל המשטרה היא זו שרצחה
ואז,
מהנהנים בהסכמה