לקראת טיפול הפריה עשירי

koralv

New member
לקראת טיפול הפריה עשירי

מאז שהחלו הגזירות התמאלתי חרדה ואמיתית. בטיפול מספר 9 שעברתי לא מזמן לא היתה החזרה בשל עוביה הדק של הרירית. לפי החשבון שעשיתי אצטרך עוד מספר טיפולים רק בשביל לנסות לטפל ברירית אם בכלל. אני לא מרוכזת בעבודה,כל מה שאני קונה אני חושבת בליבי אולי עלי לוותר,ולהתחיל לחסוך לשאר הטיפולים. ויתרתי כבר על הנוחות של המנקה בביתי,אך מה כבר חסכתי,350 שח בחודש,החלטתי שלא אתעצל ואבצע קניות מרוכזות של מזון מחוץ לעיר,עוד הפרש של 240 שח,לא אצא השנה לחופש,אבל כל קיצוץ שאעשה,לא יקדם אותי לקראת הוצאה אחת חודשיים של 20,000 שח,איך נוכל להכניס זאת לאוזנהם של כל חברי הכנסת שבסופו של דבר ישמעו לראש מפלגתם,אחרי שיקולים של תן וכך בקידום האינטרסים המפלגתיים שלהם? היום בבוקר נציג של משרד הבריאות,הסביר את חוסר הצלחתינו בבטילו הגזירה בכך שאין לנו לובי בכנסת. אני מבלה הרבה בשירותים,אין לי חשק אפילו לדבר עם קרובי,והתחושה האישית הסופית שלי שבעצם בסופו של דבר,למרות הדאגה מסביבנו הבעיה נשארת בתוך קירות ביתנו בלבד והחיים ממשיכים הלאה אצל כולם. אני ממש מרגיש אבלה,ובעיצומה של שבעה שאיני יודעת מה יהיה בסופה. אני מרגישה שאני זקוקה לעזרה עכשיו אך גם ללכת לפסיכולג,נראה כמותרות בעיני. הכאב הכי גדול הוא שבעוד אולי שני טיפולים אטצרך להכריע בין אימוץ או פונדקאות,שזה גם הוצאה שבשמיים. האם רק אני נמצאת במצב קיצוני שכזה,האם ישנן כאן עוד בנות שמרגישות שהזמן קרב לקראת החלטות גורליות של אופציות אחרות. האם למישהי היכולת לעודד קצת,ולהראות לי נקודת אור?אם לא אני גם אבין זאת. מה שכואב לי שהם לא לוקחים בחשבון פאשלות שנעשות על ידי רופאים,על טיפולים שמתפספסים בגלל שהמועט לטיפול נופל על שבת,על הפלות חוזרות שיש צורך ביותר ניסיונות ואחרי כל הפלה הסטטיסטיקה של להקלט להרין מתחילה מחדש,עם סיכויים קצת יותר קטנים מפעם קודמת. הלוואי שיהיה מושיע שיעזור לנו. יש ליחשק לעשות פולסא דה נורא לשר האוצר שלנו.
 
את לא לבד

אני מרגישה בדיוק כמוך, את לא לבד עם תחושת העצב, הפחד, התחושה כי עוד מעט אצטרך להחליט בין גרוע לגרוע יותר, עשיתי עד כה 8 טיפולים, מרוב לחץ של מה יהיה קשה לי להרגע ולקבל את ההחלטות הדרושות להמשך הטיפולים. גם אני מרגישה כי העולם כמנהגו נוהג ואני לבד בעניין.
 

נועם@בת

New member
אני כבר הפסקתי להתייחס אל לזמן

6 שנים שאני נלחמת בזמן שמשחק נגדי, בשעון הביולוגי שצועק לי שאני מאחרת ובסטטיסטיקה שצוחקת לי בפרצוף. אבל אני רוצה ילד, אני יודעת שאהיה אמא אז אני מתעלמת מהקשיים. פעם מישהי כתבה שהיא מרגישה שהמטרה מתרחק לה ואני עניתי שכאשר המטרה מתרחקת מגדירים אותה מחדש. וכשמגדירים מחדש מטרה מתמודדים איתה מחדש עם כלים שונים. נורא מסובך להתמודד עם הרעיון שאולי תצטרכי אימוץ, אבל אם חלילה יגיע היום הזה את תמצאי את עצמך בנקודה אחרת, נקודה בה המציאות שלך שונה והמטרה שלך השתנתה. במקום ההוא ההתמודדות שלך תהיה שונה. באשר לגזרות, אנחנו נלחמים בהם ואני מאמינה שבסופו של דבר יושגו הישגים. כרגע אני מתייחסת לטיפולים כאילו אין ביבי
. הליכה לפסיכולוג אינה מותרות. בכל רשות מקומית ישנה תחנה לבריאות המשפחה שיש בה פסיכולוגים ועובדים סוציאלים שנותנים טיפול במחיר מוסבסד. המחיר תלוי גם בהכנסה. כשאצלנו בבית נעלמה שמחת החיים פנינו לייעוץ בתחנה במקום מגורינו ועו"סית מדהימה אחת עזרה לנו להחזיר את השמחה הביתה. המחיר בהחלט סביר, ויחסית למה שקיבלנו הוא שווה כל אגורה. ומילה על פולסא דנורא במלחמת העצמאות (או אולי בששת הימים) פנו אנשים אל הרב אריה לוין ז"ל (הידוע גם כרב אסירי המחתרת) וביקשו ממנו לעשות פולסא דנורא למנהיגי מדינות ערב. רב אריה ענה להם שאין זאת דרכה של היהדות של היהדות לקלל. במקום זה הוא מברך את מנהיגי מדינות ערב שיזכו לראות בתקומת עם ישראל בארץ ישראל. אז אני מברכת את שר האוצר שבזכות התקציב שהוא יעביר נזכה כולנו להרות וללדת, מתאים לך?
נועם
 

אולה *

New member
נקודות אור?!

אני מכאן, מהפורום הזה. בעצם, אני מהגילגולים הקודמים שלו - עברנו מספר פורטלים בדרך. עברנו (אני ובעלי) דרך ארוכה - במשך 5 שנים ניסינו, היינו בהזרעות ובהפריות, ובגרידות. ניסינו כל סוג טיפול אפשרי, החלפנו בתי חולים ורופאים, שילמנו הון על התרופות ועבור ביקורים פרטים. את מכירה את כל זה, אני לא צריכה לספר לך מה זה להיות בטיפולים. עד שיום אחד הגענו לנקודת שבירה אמיתית. 4 חודשים אחרי היינו הורים. הורים אמיתים ומאושרים. אימצנו ילדה והיא כל עולמינו. היום אני לא מבינה איך חיינו בלעדיה. אני לא מנסה להעביר כאן שום תעמולה. אבל ביקשת נקודת אור - ונתתי לך אחד. בסופו של דבר תהי אמא. בדרך זו או אחרת. בזה אין ספק.
 
למעלה