winterfell
New member
לקראת הנקה
שלום לכן,
אני כרגע בשבוע 31 של הריון שני, אבל הסיפור מתחיל בעצם מהראשון...
את הבן הגדול שלי הנקתי מלא עד גיל חודש, ואז גילינו שהוא לא עולה בצורה תקינה במשקל (בגיל חודש עלה 100 גר' ביחס למשקל הלידה).
גם במהלך החודש הזה היתה לי הרגשה שמשהו לא תקין - היציאות שלו היו קשות והוא היה לא רגוע. ראינו יועצת הנקה כמה פעמים, והיא אמרה שהתפיסה שלו טובה ושיש מעבר חלב. בנוסף, הוא נולד עם לשון קשורה, שהותרה בבית החולים. בעצת יועצת ההנקה הלכנו לבדיקה נוספת (אצל ד"ר בוצר) ששחרר עוד את הלשון, בסביבות גיל שבועיים. כל זה, כאמור לא עזר...
בגיל חודש, בעקבות חוסר עליה במשקל ועליה מהירה בהיקף הראש רופא ילדים שלח אותנו לאשפוז, עם חשד להידרוצפלוס, שנשלל.
בבית החולים (איכילוב) ראתה אותנו יועצת הנקה נוספת, שקבעה חד משמעית שצריך להוסיף גם בקבוקי תמ"ל (בשלב הזה ניסיתי לשאוב אך לא הצלחתי). אני חושבת, בדיעבד, שהיא לא די התעקשה לשכנע אותי שזה בסדר לתת בקבוק בעקבות המצב הנפשי שלי, והיא רצתה קצת להוריד ממני את העומס...
כעבור יומיים-שלושה עם בקבוקים הילדון סירב בתוקף אפילו לנסות לינוק מהשד... בשלב הזה כר השתחררנו מהאשפוז, ובבית דווקא הצלחתי לשאוב, אז עברנו לתזונה שמבוססת לחלוטין על בקבוקים, שילוב של תמ"ל ושאוב (כמה שהצלחתי).
הילדון היום בן חמש. יש מגוון בעיות רפואיות, ואת חלקן אני מקשרת חוסר ההצלחה בהנקה - הוא מאוד מאוד היפוטוני, יכול להיות שהיה לו קשה ומעייף לינוק כמה שהוא צריך, ומאוחר יותר גילינו גם ריפלוקס סמוי שאולי גם הפריע... כמובן היה גם הסיפור של הלשון הקשורה.
לקראת הלידה השניה אני רוצה לנסות להניק שוב, אבל אני לא רוצה להגיע להרגשה של טירוף ו"התאבדות" על ההנקה.
הייתי רוצה, קודם כל, להגדיר לעצמי מראש כמה קווי יסוד - מה אני מוכנה ולא מוכנה לעשות, מה מתאים לי ומה לא.
הייתי רוצה גם לדעת אם יש טעם בקורסי הכנה להנקה למינהם. הרי לטענת כל היועצות שראו אותנו לא היו בעיות בתפיסה או במעבר החלב, ולי לא היו כאבים מיוחדים...
באופן כללי אשמח לשמוע איך כדאי להתכונן טוב יותר הפעם.
תודה!
שלום לכן,
אני כרגע בשבוע 31 של הריון שני, אבל הסיפור מתחיל בעצם מהראשון...
את הבן הגדול שלי הנקתי מלא עד גיל חודש, ואז גילינו שהוא לא עולה בצורה תקינה במשקל (בגיל חודש עלה 100 גר' ביחס למשקל הלידה).
גם במהלך החודש הזה היתה לי הרגשה שמשהו לא תקין - היציאות שלו היו קשות והוא היה לא רגוע. ראינו יועצת הנקה כמה פעמים, והיא אמרה שהתפיסה שלו טובה ושיש מעבר חלב. בנוסף, הוא נולד עם לשון קשורה, שהותרה בבית החולים. בעצת יועצת ההנקה הלכנו לבדיקה נוספת (אצל ד"ר בוצר) ששחרר עוד את הלשון, בסביבות גיל שבועיים. כל זה, כאמור לא עזר...
בגיל חודש, בעקבות חוסר עליה במשקל ועליה מהירה בהיקף הראש רופא ילדים שלח אותנו לאשפוז, עם חשד להידרוצפלוס, שנשלל.
בבית החולים (איכילוב) ראתה אותנו יועצת הנקה נוספת, שקבעה חד משמעית שצריך להוסיף גם בקבוקי תמ"ל (בשלב הזה ניסיתי לשאוב אך לא הצלחתי). אני חושבת, בדיעבד, שהיא לא די התעקשה לשכנע אותי שזה בסדר לתת בקבוק בעקבות המצב הנפשי שלי, והיא רצתה קצת להוריד ממני את העומס...
כעבור יומיים-שלושה עם בקבוקים הילדון סירב בתוקף אפילו לנסות לינוק מהשד... בשלב הזה כר השתחררנו מהאשפוז, ובבית דווקא הצלחתי לשאוב, אז עברנו לתזונה שמבוססת לחלוטין על בקבוקים, שילוב של תמ"ל ושאוב (כמה שהצלחתי).
הילדון היום בן חמש. יש מגוון בעיות רפואיות, ואת חלקן אני מקשרת חוסר ההצלחה בהנקה - הוא מאוד מאוד היפוטוני, יכול להיות שהיה לו קשה ומעייף לינוק כמה שהוא צריך, ומאוחר יותר גילינו גם ריפלוקס סמוי שאולי גם הפריע... כמובן היה גם הסיפור של הלשון הקשורה.
לקראת הלידה השניה אני רוצה לנסות להניק שוב, אבל אני לא רוצה להגיע להרגשה של טירוף ו"התאבדות" על ההנקה.
הייתי רוצה, קודם כל, להגדיר לעצמי מראש כמה קווי יסוד - מה אני מוכנה ולא מוכנה לעשות, מה מתאים לי ומה לא.
הייתי רוצה גם לדעת אם יש טעם בקורסי הכנה להנקה למינהם. הרי לטענת כל היועצות שראו אותנו לא היו בעיות בתפיסה או במעבר החלב, ולי לא היו כאבים מיוחדים...
באופן כללי אשמח לשמוע איך כדאי להתכונן טוב יותר הפעם.
תודה!
