לקט שכחה

moonlihgt

New member
לקט שכחה

אני רוצה הכול להפך
שאני אהיה כמו בועז
ואתה תהיה רות
ותאמר לי שעמי הוא עמך
ואלוקיי אלוקייך

אבל שיבולים ללקט, אין
זאת אהבת בצורת
וכמו מצרים גרה בי
החיות שבנפש מוכות ערוב
ומי יכול לי להבטיח
מי יכול לי לערוב?
והרי התשוקה לפתח, רובצת לארוב
ואני בעצמי לא אאמין
אם תתקרב עוד צעד בשדה שלי
אני אמלט
ואשאיר שכחה
 
קראתי את שירך .והאמת .קשה לי איתו.

התחלנו ברות ובועז . ואז ירדנו למצרים.
ונחתנו אצל קין.ואז חזרה לרות.
ועדין לא הבנתי האם היא אותה עלמה
רוצה בו בגבר או לא.
או אולי כמו שהתרשמתי היא עצמה
לא החליטה. שהרי אין מי יבטיח שהאהבה
תאריך ימים אז מה.
"אני רוצה.אבל אם תתקרב אברח."
אשמח להבהרות.
צ'י
 

שמים1

New member
אור ירח

שיר מורכב מאוד רגשית
סיפורה של רות שבחרה בעם ישראל ובאמו של בועז בעצם לא בבועז עצמו .
וכאן הדוברת רוצה בהיפוך התפקידים שהיא תהיה בועז ואתה תהיה רות שאתה תבחר בה ובעמה ובאלוקיה , יש כאן אהבה מורכבת של בחירות רבות וצומת מעוד מסועפת .

אבל זוהי אהבה עקרה ללא תוכן , אין שיבולים בלשון המעטה יש בצורת ויש מכות מצרים , ויש תחושה שהבחירה הזו בעצה ובאלוקיה היא הרת אסון ולכן הבריחה במקרה שיתקרב לשדה שלה היא תמלט , יש את הרצון ואין את התעוזה והמימוש .
 

aiziq

New member
מרשים!

יש כאן וידוי רגשי מאד כובש בכנותו ואני אוהב את המסע הזה בתוך המקרא שאינו מתמקם בחלק אחד מהחומש או בארמז ספציפי אלא עושה במקרא כולו שימוש כמקשה אחת. יחד עם זאת כמו שהעירו לפניי זה עשוי לעשות קצת סחרחורת, התזזיתיות הזאת בין הסיפורים השונים זה נראה כאילו הסתבכת עם עצמך

מצאה חן בעיניי המטפורה של השדה, כשאת אומרת לו שאין לך מה ללקט בשדה האהבה, שהשדה מוכה בצורת ובנפשך מתחוללת מכת ערוב. צריך אבל לשקוד שוב על הניסוח, את הולכת כאן על מטפורות מורכבות ולכן צריך שהמסלול ביניהן יהיה ברור ומובחן.
&nbsp
איציק.
 

moonlihgt

New member
תודה רבה לכולם ומעט הסבר על השיר

תודה שמים על קראתיך בשיר היו דברים שנראה שכיוונת לדעתי וגם כיונים אחרים ואני דווקא אוהבת שלוקחים את השיר שלי גם למקומות אחרים זה מעניין לדעתי
גם לך איציק תודה על מה שאהבת וגם על הערותיך המאירות
יתכן שאולי לי בתור הכותבת הדברים נראים ברורים בעוד שכנראה לקוראים פחות
אני אנסה לעבוד יותר על הניסוח
בכל מקרה מעט הסבר גם לצ'י שביקש
השיר מדבר על אהבה אסורה שלא יכולה להתגשם
אהבה לזר הדוברת בשיר רוצה שהוא יבחר בה וימיר את דתו לדתה שיאמר שאלוקיו זה אלוקיה, אבל מושא אהבתה מושך לכיוונו ואינו מסכים ולכן זאת אהבת בצורת זאת לא אהבה שלמה שצומחת ואכן כאן הדוברת מתוודה "וכמו מצרים גרה בי.." יש לי יצר שבוער בי והחלק של היצר הוא כמו מוכה ערוב זה אומר שהוא מערבב ולא מפריד ולא שם גבולות "והתשוקה לפתח רובצת" על משקל חטאת לפתח רובץ" שהרי זה תשוקה של חטא יש כאן מאבק בין השכל ללב בין הרצון לאהבה שלמה לבין ההתפתות לסערת הרגשות ובגלל שהמאבק קשה נאמר כבר אל יאמין אדם בעצמו עד יום מותו וכאן גם דוברת השיר מבינה שהיא לא יכולה לסמוך על עצמה שבשום פנים ואופן לא תמעד ולכן היא מציבה מולו אולטימטום "אם תתקרב עוד צעד בשדה שלי אני אברח" אני אמלט כי לא אוכל לשאת את הקרבה הזאת עם מרחק בו זמנית אני מבינה שאני משחקת באש
ואם אש בנעורת לא תהבהב?
&nbsp
מקווה שעכשיו השיר יהיה יותר מובן בקריאה מחודשת כמובן שאשמח להערות מה ואיך לשפר יותר תודה רבה
 

פרילנסר

New member
אפרט:

ראי אותי בתערוכה בגלריה, הצייר מסביר לי למה התכוון בציור שלפנינו, ואז הוא מוסיף:
"כמובן שאשמח להערות מה ואיך לשפר יותר תודה רבה",
&nbsp
אני מבין מכך שהוא מוכן ללכת לקראתי, בכדי שהתמונה שלו תהיה יותר מובנת לי,
&nbsp
אז אני שואל אותו: "למי אתה מצייר? לנו?
&nbsp
כי אם אתה מצייר לעצמך, למה לך לשנות את התמונה בכדי שתהיה ברורה יותר לי?
&nbsp
או שאתה מצייר בשבילי, ואתה מוכן לתקן את התמונה, ככה שיהיה ברור, אפילו לי, למה אתה מתכוון ביצירה שלך?
&nbsp
אז אני שואל אותך: למי את כותבת שיר? לנו?
&nbsp
&nbsp
 

moonlihgt

New member
זאת שאלה מענינת התשובה היא לא כזאת חד משמעית

קודם כל אני כותבת לעצמי אבל אחר כך יש עוד נמען לכתיבה וזה הקוראים ואם הרבה מהם מעירים שהשיר אינו מובן {ולא רק אדם אחד מעיר שאז זה באמת אולי רק ענין שלו}
אז זה נותן לי חומר למחשבה, כן מה אני יכולה לעשות כדי שהשיר או המסר יהיו מעט יותר ברורים, מובן מאילו שלא הכל צריך להיות ברור לגמרי אבל אם אדם הולך לאיבוד בשירי, אז כן חשוב לי לבאר מעט
זה לא אומר בהכרח שאני אשנה את השיר שלי,
להפך אני חושבת שאם אני מסבירה אני פותחת לקורא את עולם הדימויים שלי הרי לכל אחד יש את התרבות והעולם שלו שמשם הוא שואב את דימוייו
ואז בהמשך שירים אחרים כבר יהיו יותר מובנים לקורא שמתחיל להכיר את הסגנון שלי
גם אני שאני קוראת ספרי שירה יש שם לפעמים הערות והסברים שבלי זה השיר אולי היה יפה בעיני אבל כשאני מבינה אז זה יפה יותר וגם מלמד אותי עוד משהו
אני לא מאמינה בלומר זה הכתיבה שלי וזהו ברור שגם מצד שני המשורר הוא לא מריונטה של הקהל , צריך למצוא את שביל האמצע ולראות איך יוצרים דיאלוג, אני לא אשנה משהו בשיר אם לא מתאים לי אבל יש כל מיני דרכים לומר דברים ותמ יד אפשר ללמוד ולהתפתח בקיצור אני לא כותבת בשבילי או בשבילכם זה למעשה גם וגם
המעשה הראשוני של הכתיבה השיר הבתולי הוא שלי ובשבילי כשאני כותבת באוות רגע אין שם אף קהל רק אני אבל לארח שאני משחררת שיר אני יוצרת דיאלוג עם הקוראים שהדיאלוג עצמו גם כן חשוב לי ולא רק השיר
ואתה כשאתה כותב למי אתה כותב?
&nbsp
 

פרילנסר

New member
אני כותב דבר, בעצב רב - רק לי,

ומשלח אותו על פני המים, כמו משה הקטן,
&nbsp
לא כל אחד הוא בת פרעה, אני יודע, :)
 
למעלה