לקח לי זמן.
עד שהרגשתי שאני יכול לכתוב את זה פה. ולכתוב את זה בכלל. בדרך כלל, כשיש משהו שאני מבין אותו, אפילו בצורה חלקית, אין לי בעיה לכתוב ולכתוב עליו, עד לכדי עבודת דוקטורט שלמה. את אמנות זיון השכל, מריחת השורות, ופריסת הרעיון הכללי למדתי בשיעורי היסטוריה תנ"ך ואזרחות. תודה רבה על לא דבר. רק שהפעם זה יותר קשה לי לעשות את זה גם כי אני לא מבין את העניין כמעט כלל, וגם כי הוא בעצם מאוד קרוב אלי. יש לי חברה עכשיו, אני חושב שאנחנו כבר שלושה חודשים יחד. שזה הכי הרבה זמן שאני הייתי עם מישהי. וגם בשבילה זה אותו הדבר. האמת היא שקשה לי קצת להעביר את העניין. (מתלונן שוב
יש לנו קשר טוב, אנחנו נורא נהנים יחד ובאמת טוב לנו היא עכשיו עושה קורס של מודיעין וחוזרת פעם בשבוע לשישי שבת בעוד אני חוזר כמעט כל יום הביתה וקחו את היום לדוגמא שבכלל לא הגעתי לצבא... מתחילת הקשר היא הייתה הצד שפחות רצה מחוייבות. אודה ולא אבוש, עוד לפני שפגשתי את מעיין, החלטתי בראשי הקט שאני מעכשיו מתחיל לחפש סוג אחר של קשר, נמאס לי לשחק וכו´. אני רוצה משהו רציני. ההגדרה של משהו רציני הייתה די כללית אבל מאוד מסוימת. קשר שיתפרש על קצת יותר זמן, שיהיה את ה"ביחד" הזה ושיהיה את המבט של "אני אוהב\ת אותך בעיניים". אני חושב שבינתיים יש לי את כל אלו. אבל מה שכנראה לא אמרתי לעצמי בראש אבל מאוד מאוד רציתי זה שאני גם רוצה להיות כל מה שהיא רוצה. שיתנגן לה בראש את Can`t take my eyes off you כשהיא חושבת עלי. שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי, וכשאני אגיד לה דברים כאלה היא לא תיכנס להתקף אפילפטי. היא נורא מפחדת ממחוייבות, והרציניות שבקשר, וגם אמרה שהיא מפחדת מלהיקשר למישהו. לא בגלל שהיה לה ניסיון רע בעבר. יש כאלו שיגידו שהיא משחקת משחקים או מטעה אותי אבל אני לא חושב ככה. רואים את זה בעיניים. אבל אתם מכירים את הפראנויה הזו? זו שיושבת לה באחת מהפינות בראש? שאומרת לך - היא לא באמת רוצה אותך, אתה סתם משהו להעביר את הזמן, את הימים, מין עוגן ביטחון לחזור אליו משהו שתמיד יהיה שם כי היא יודעת עד כמה אתה רוצה אותה. ומאיפה לך באמת לדעת שהמבטים האלו (משום מה נראה לי שהרבה יותר קל להסוות מבטים מאשר מילים. מה שבדיוק ההיפך אצל רוב האנשים). ואולי אני בעצם צריך להגיד תודה, שהיא לא מכניסה אותי לאשליות, מבקשת ממני לא לצפות לדברים ולקוות, ולדעת שאנחנו לא רציניים. איך אנחונ לא רציניים תגידו לי. אולי לרציניות יש הגדרה אחרת, פרטית יותר ואינדיוידואלית, אבל יקירתי, אם אנחנו לא רציניים, מה אני עושה איתך ומה את עושה איתי? מה שעוד יותר משגע אותי זה שעכשיו זו הפעם הראשונה שאני בעצם נמצא בצד השני הזה בקשר. עם הפראנויה בראש. אין לי כל סיבה שלא לסמוך עליה ועדיין. אתמול היא אומרת לי - אנחנו יושבות כאן עם ה ש.ג.ים. ולי ישר יש צביטה בלב מעיין שלי (?), המקסימה הזו שאיך שאני רואה אותה אני שואל למה היא איתי בכלל בכלל, יושבת לה שם עם בנים שהגיעו לאיפה שהיא נמצאת לעשות שמירות תוך ידיעה מראש על הבחורות שמסתובבות שם וכמיהה "לעשות משהו בעניין". ואני יודע את זה כי חברים שלי עושים את הדברים האלה. אני מקווה שתוכלו למצוא את העניין מתוך כל הבלאגן. כי לי קשה. ארז. נ.ב. תקראו את זה לפני שתענו בסדר? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/viewmsg.asp?id=226&msgid=6885565
עד שהרגשתי שאני יכול לכתוב את זה פה. ולכתוב את זה בכלל. בדרך כלל, כשיש משהו שאני מבין אותו, אפילו בצורה חלקית, אין לי בעיה לכתוב ולכתוב עליו, עד לכדי עבודת דוקטורט שלמה. את אמנות זיון השכל, מריחת השורות, ופריסת הרעיון הכללי למדתי בשיעורי היסטוריה תנ"ך ואזרחות. תודה רבה על לא דבר. רק שהפעם זה יותר קשה לי לעשות את זה גם כי אני לא מבין את העניין כמעט כלל, וגם כי הוא בעצם מאוד קרוב אלי. יש לי חברה עכשיו, אני חושב שאנחנו כבר שלושה חודשים יחד. שזה הכי הרבה זמן שאני הייתי עם מישהי. וגם בשבילה זה אותו הדבר. האמת היא שקשה לי קצת להעביר את העניין. (מתלונן שוב
יש לנו קשר טוב, אנחנו נורא נהנים יחד ובאמת טוב לנו היא עכשיו עושה קורס של מודיעין וחוזרת פעם בשבוע לשישי שבת בעוד אני חוזר כמעט כל יום הביתה וקחו את היום לדוגמא שבכלל לא הגעתי לצבא... מתחילת הקשר היא הייתה הצד שפחות רצה מחוייבות. אודה ולא אבוש, עוד לפני שפגשתי את מעיין, החלטתי בראשי הקט שאני מעכשיו מתחיל לחפש סוג אחר של קשר, נמאס לי לשחק וכו´. אני רוצה משהו רציני. ההגדרה של משהו רציני הייתה די כללית אבל מאוד מסוימת. קשר שיתפרש על קצת יותר זמן, שיהיה את ה"ביחד" הזה ושיהיה את המבט של "אני אוהב\ת אותך בעיניים". אני חושב שבינתיים יש לי את כל אלו. אבל מה שכנראה לא אמרתי לעצמי בראש אבל מאוד מאוד רציתי זה שאני גם רוצה להיות כל מה שהיא רוצה. שיתנגן לה בראש את Can`t take my eyes off you כשהיא חושבת עלי. שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי, וכשאני אגיד לה דברים כאלה היא לא תיכנס להתקף אפילפטי. היא נורא מפחדת ממחוייבות, והרציניות שבקשר, וגם אמרה שהיא מפחדת מלהיקשר למישהו. לא בגלל שהיה לה ניסיון רע בעבר. יש כאלו שיגידו שהיא משחקת משחקים או מטעה אותי אבל אני לא חושב ככה. רואים את זה בעיניים. אבל אתם מכירים את הפראנויה הזו? זו שיושבת לה באחת מהפינות בראש? שאומרת לך - היא לא באמת רוצה אותך, אתה סתם משהו להעביר את הזמן, את הימים, מין עוגן ביטחון לחזור אליו משהו שתמיד יהיה שם כי היא יודעת עד כמה אתה רוצה אותה. ומאיפה לך באמת לדעת שהמבטים האלו (משום מה נראה לי שהרבה יותר קל להסוות מבטים מאשר מילים. מה שבדיוק ההיפך אצל רוב האנשים). ואולי אני בעצם צריך להגיד תודה, שהיא לא מכניסה אותי לאשליות, מבקשת ממני לא לצפות לדברים ולקוות, ולדעת שאנחנו לא רציניים. איך אנחונ לא רציניים תגידו לי. אולי לרציניות יש הגדרה אחרת, פרטית יותר ואינדיוידואלית, אבל יקירתי, אם אנחנו לא רציניים, מה אני עושה איתך ומה את עושה איתי? מה שעוד יותר משגע אותי זה שעכשיו זו הפעם הראשונה שאני בעצם נמצא בצד השני הזה בקשר. עם הפראנויה בראש. אין לי כל סיבה שלא לסמוך עליה ועדיין. אתמול היא אומרת לי - אנחנו יושבות כאן עם ה ש.ג.ים. ולי ישר יש צביטה בלב מעיין שלי (?), המקסימה הזו שאיך שאני רואה אותה אני שואל למה היא איתי בכלל בכלל, יושבת לה שם עם בנים שהגיעו לאיפה שהיא נמצאת לעשות שמירות תוך ידיעה מראש על הבחורות שמסתובבות שם וכמיהה "לעשות משהו בעניין". ואני יודע את זה כי חברים שלי עושים את הדברים האלה. אני מקווה שתוכלו למצוא את העניין מתוך כל הבלאגן. כי לי קשה. ארז. נ.ב. תקראו את זה לפני שתענו בסדר? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/viewmsg.asp?id=226&msgid=6885565
