לקחת סיכון או לא?!
אני משרתת כבר קרוב לשנה בתור מש"קית מטה בבסיס פתוח והמפקד שלי הציע לי לעבור לבסיס אחר הקטע הוא שזה בסגור (חמשושים). מצד אחד עכשיו אני שמונה עד חמש וחצי עם שעה נסיעה מהבסיס מה שמשביז אותי ממש ואין לי כ"כ הווי חברתי אם בכלל, אבל האנשים לא מניאקים או משהו כזה סתם שלא כזה התחברנו ויש לי עבודה שזה גם פלוס והיתרון הכי משמעותי אני לא סוגרת אף פעם או עושה שמירות/תורנויות דברים כאלו.מצד שני, אני רגילה להיות רחוקה מהבית (למדתי בפנימיה) ואת האמת היה לי כיף שם, אני כל יום חוזרת לבית בשבע גמורה ובימים שאני עובדת אין לי כוח לחיות אפילו וזה ממש מתסכל אותי, כל בוקר אי אפשר לתאר את התחושה שיש לי כשאני קמה ומתלבשת לבסיס כ"כ לא באלי ללכת וישר כשאני מגיעה למשרד מחכה לשבע זה לא חיים ולא באלי ששנה מהחיים שלי תראה ככה וגם אני לא מרגישה צבא בכלל, ואני יודעת שזה הכי צעיר בעולם להגיד את זה חחהדבר שהכי מפחיד אותי במעבר זה שאני אפול על בסיס עם חרא אנשים/תנאים מה שידפוק לי את כל השירות, סיכון של ממש יחסית לתנאים שיש לי עכשיו ויכול להיות שממש אתחרט!ממש מתלבטת אם להסכים או שלא.. :/
אני משרתת כבר קרוב לשנה בתור מש"קית מטה בבסיס פתוח והמפקד שלי הציע לי לעבור לבסיס אחר הקטע הוא שזה בסגור (חמשושים). מצד אחד עכשיו אני שמונה עד חמש וחצי עם שעה נסיעה מהבסיס מה שמשביז אותי ממש ואין לי כ"כ הווי חברתי אם בכלל, אבל האנשים לא מניאקים או משהו כזה סתם שלא כזה התחברנו ויש לי עבודה שזה גם פלוס והיתרון הכי משמעותי אני לא סוגרת אף פעם או עושה שמירות/תורנויות דברים כאלו.מצד שני, אני רגילה להיות רחוקה מהבית (למדתי בפנימיה) ואת האמת היה לי כיף שם, אני כל יום חוזרת לבית בשבע גמורה ובימים שאני עובדת אין לי כוח לחיות אפילו וזה ממש מתסכל אותי, כל בוקר אי אפשר לתאר את התחושה שיש לי כשאני קמה ומתלבשת לבסיס כ"כ לא באלי ללכת וישר כשאני מגיעה למשרד מחכה לשבע זה לא חיים ולא באלי ששנה מהחיים שלי תראה ככה וגם אני לא מרגישה צבא בכלל, ואני יודעת שזה הכי צעיר בעולם להגיד את זה חחהדבר שהכי מפחיד אותי במעבר זה שאני אפול על בסיס עם חרא אנשים/תנאים מה שידפוק לי את כל השירות, סיכון של ממש יחסית לתנאים שיש לי עכשיו ויכול להיות שממש אתחרט!ממש מתלבטת אם להסכים או שלא.. :/