לקחתי איתי לשם
לקחתי איתי לשם פיסה מאהבתך. שתהיה לי ככה, בשבילי, קצת לביזבוזים... שתהיה לי כמו כנפיים, כשהכי הכי כבד, ואז אוכל לעוף אל מחוזות שקטים. שתהבהב לי ותזכיר, כשקצת עצוב וקר, איך טרפנו את חושינו. איך אהבנו. איך נהיינו. כשאזכר בדמעותינו, היא תהפוך ללוח אבן, שחרטו בו לפנינו : "אין אהבות שמחות".
לקחתי איתי לשם פיסה מאהבתך. שתהיה לי ככה, בשבילי, קצת לביזבוזים... שתהיה לי כמו כנפיים, כשהכי הכי כבד, ואז אוכל לעוף אל מחוזות שקטים. שתהבהב לי ותזכיר, כשקצת עצוב וקר, איך טרפנו את חושינו. איך אהבנו. איך נהיינו. כשאזכר בדמעותינו, היא תהפוך ללוח אבן, שחרטו בו לפנינו : "אין אהבות שמחות".