לקחים מן השואה ההיא...
מביאה כלשונם קטעים חשובים מעדותו של מיכאל אדם אתמול בטקס יום השואה מול תלמידי בית הספר
היכן משתלב העולם המיסטי בשואה הקשה הזו ובזו שתקוותנו לא תגיע .... ?
.....בספר "בראשית", אלוהים מקיים דו-שיח נוקב עם הרוצח הראשון המוזכר בתנ"ך,
והוא שואל אותו לאחר המעשה הנורא: "קַיִן, אֵי הֶבֶל, אָחִיךָ"?
וקין משיב: "לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁומֵר אָחִי אָנֹכִי?"
אזי אומר לו אלוהים: "מֶה עָשִׂיתָ, קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ זועֲקִים אֵלַיי מִן־הָאֲדָמָה".
אלפי שנים לאחר מכן, לא אדם אחד קם על אחיו להורגו, אלא עם שלם קם על עם אחר, על עמי, כדי להורגו.
גם הפעם, הסיפור הזה הוא בשבילכם היסטוריה רחוקה. אך לא בשבילי, הילד עם הילדוּת הגנובה.
קול דמם של שישה מיליוני יהודים, וקרוב אליי יותר, קולה ההמום והחנוק של ילדה קטנה בת שש,
זועקים אלינו מהאדמה. והעולם שותק,
ואם הוא מדבר, הוא אומר: "לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁומֵר אָחִי אָנֹכִי"?
היום, פחות מ-80 שנה לאחר הטבח, העולם שותק, ואם הוא מדבר, הוא מכחיש, הוא שונא, הוא שורף ספרים ומקומות קדושים והוא מאיים שוב.
איך אפשר להסביר לילדים אהובים ומפונקים בבית ספר יסודי ולאנשים שלא ידעו את היטלר,
את אשר אנחנו - המבוגרים - לא מסוגלים לתפוש, אפילו אלה, כמוני, שהיו שם ?
מה הם הלקחים שלא נלמדו מהשואה:
לזכור שהשואה אינה בהכרח חד-פעמית, לא לעם היהודי ולא לעמים אחרים, המצב בעולמנו כיום מוכיח זאת.
לזכור כדי לזהות את הסימנים לשואה לפני שתתרחש.
לזכור גם כדי למנוע הכחשה, וגם כדי למנוע את התהליכים המובילים לשואה.
לזכור כדי למנוע גזענות ועידוד לשנאה כלפי זרים, כלפי אומה אחרת, כלפי נשים, כלפי האחר בכלל.
לזכור שדי במטורף אחד, כמו היטלר, אחמדיניגאד או רבים אחרים כמותם, כדי להוביל עם שלם, ולו התרבותי ביותר, לבצוע רצח עם.
בשם המילונים שלא זכו להיות אתנו היום, בשם הילדה הקטנה שלא זכתה להיות לאישה, משום שמשטר מטורף ושותפיו דן אותם למוות, רק מפני שהם היו יהודים, אני אומר לכם ילדים יקרים, הדור הבא של אזרחי המדינה שלי:
זיכרו את השואה כדי שלא תתחולל שוב, מנעו גזענות ועידוד לשנאה כלפי האחר, אימרו לא לאדישות ולקשר השתיקה, ביקשו צדק ורדפוהו, ואני פה היום אתכם כי "שומר אחי אנוכי".
האם אנו יודעים בכלל להתנהל באופן ששומר אחי אנוכי ללא סימן שאלה?
מביאה כלשונם קטעים חשובים מעדותו של מיכאל אדם אתמול בטקס יום השואה מול תלמידי בית הספר
.....בספר "בראשית", אלוהים מקיים דו-שיח נוקב עם הרוצח הראשון המוזכר בתנ"ך,
והוא שואל אותו לאחר המעשה הנורא: "קַיִן, אֵי הֶבֶל, אָחִיךָ"?
וקין משיב: "לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁומֵר אָחִי אָנֹכִי?"
אזי אומר לו אלוהים: "מֶה עָשִׂיתָ, קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ זועֲקִים אֵלַיי מִן־הָאֲדָמָה".
אלפי שנים לאחר מכן, לא אדם אחד קם על אחיו להורגו, אלא עם שלם קם על עם אחר, על עמי, כדי להורגו.
גם הפעם, הסיפור הזה הוא בשבילכם היסטוריה רחוקה. אך לא בשבילי, הילד עם הילדוּת הגנובה.
קול דמם של שישה מיליוני יהודים, וקרוב אליי יותר, קולה ההמום והחנוק של ילדה קטנה בת שש,
זועקים אלינו מהאדמה. והעולם שותק,
ואם הוא מדבר, הוא אומר: "לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁומֵר אָחִי אָנֹכִי"?
היום, פחות מ-80 שנה לאחר הטבח, העולם שותק, ואם הוא מדבר, הוא מכחיש, הוא שונא, הוא שורף ספרים ומקומות קדושים והוא מאיים שוב.
איך אפשר להסביר לילדים אהובים ומפונקים בבית ספר יסודי ולאנשים שלא ידעו את היטלר,
את אשר אנחנו - המבוגרים - לא מסוגלים לתפוש, אפילו אלה, כמוני, שהיו שם ?
מה הם הלקחים שלא נלמדו מהשואה:
לזכור שהשואה אינה בהכרח חד-פעמית, לא לעם היהודי ולא לעמים אחרים, המצב בעולמנו כיום מוכיח זאת.
לזכור כדי לזהות את הסימנים לשואה לפני שתתרחש.
לזכור גם כדי למנוע הכחשה, וגם כדי למנוע את התהליכים המובילים לשואה.
לזכור כדי למנוע גזענות ועידוד לשנאה כלפי זרים, כלפי אומה אחרת, כלפי נשים, כלפי האחר בכלל.
לזכור שדי במטורף אחד, כמו היטלר, אחמדיניגאד או רבים אחרים כמותם, כדי להוביל עם שלם, ולו התרבותי ביותר, לבצוע רצח עם.
בשם המילונים שלא זכו להיות אתנו היום, בשם הילדה הקטנה שלא זכתה להיות לאישה, משום שמשטר מטורף ושותפיו דן אותם למוות, רק מפני שהם היו יהודים, אני אומר לכם ילדים יקרים, הדור הבא של אזרחי המדינה שלי:
זיכרו את השואה כדי שלא תתחולל שוב, מנעו גזענות ועידוד לשנאה כלפי האחר, אימרו לא לאדישות ולקשר השתיקה, ביקשו צדק ורדפוהו, ואני פה היום אתכם כי "שומר אחי אנוכי".
האם אנו יודעים בכלל להתנהל באופן ששומר אחי אנוכי ללא סימן שאלה?
