לקויות למידה

[AYELET1]

לקויות למידה

מצורףף לינק לכתבה בנושא ממעריב. את הלינק צרפתי גם לדף ה"קישורים " של הפורום. בכתבה מדובר אודות ההבדלים בין קשיי למידה ללקויות למידה, תחומי לקויות הלמידה והיקפן, איבחון- איך ומתי, שיחה עם הילד בנושא ועוד.

 

[AYELET1]

וכתבה אודות ליקויי קשב וריכוז

הסימפטומים השונים והטיפול המקובל כיום. קישור זה גם כן צרף לדף הקישורים של הפורום תודה לשרה נ. שששלחה לי אותו

 

[אחותו של שקספיר]

ילד חסר מנוח-הוא בהכרח ליקוי קשב?

קראתי את המאמר ,גם בעיתון לפני שבוע כשהופיע.. ותהיתי. יש לי ילד בן 14 כמעט, מחונן על פי ההגדרות המקובלות של המערכת. בי"ס יסודי החליק מתחתיו,היה שותף של המורות בסידור חדר חשבון, בהקמת חדר מחשבים, חנך שלשה ילדים צעירים, היה יו"ר מועצת תלמידים, ופעמיים בשבוע נסע ליום לימודים מיוחד למחוננים בב"ס איזורי(במקום יום אחד כמקובל-ככה הצליח לארגן לעצמו) ,אהה..יום נוסף בשבוע היה לו אישור שלא ללכת לבית ספר אלא להיות בבית.ועל פי הסכום הגיש עבודות שכתב באותו הזמן שהיה בבית. בקיצור שלשת הגורמים, ההורים, הוא והמערכת הבינו שהוא לא ממש מנצל את זמנו בבית ספר ללמידה. אח"כ היה אבחון פסיכולוגי ויועצת חינוכית שהמליצו על למוד בבי"ס פתוח (רחוק יחסית ועם צרות צרורות של לוגיסטיקה וכסף) ולא ללכת לחטיבת הביניים המקומית,כי פה הוא ימשיך ל"שהות" בבית ספר. ואולי בפתוח הוא יצליח יותר. לפני שנה וקצת הוא הגיע לבי"ס הפתוח. בהתחלה ניצל את החופש בהמון, ולא למד ממש. אבל בעצם הטענה שחוזרת אצלו כל הזמן, ש"משעמם" לו בכיתה ועם המשימות שהוא מקבל.(שאותן הוא מבצע בזריזות וכלאחר יד ברישול טכני נוראי).בי"הס נתן לו ללמדו חלק מהמקצועות כמו אנגלית ,מתמטיקה, מדעים עם כיתות גבוהות יותר חלק עם כיתה ט וחלק עם י. בשעורי אנגלית לאחרונה בכלל שיחררו אותו שיכתוב מחזה באנגלית. ואני מוצאת שהילד חונך שני ילדים צעירים יותר, באנגלית הוא בספריה מכין את המחזה שלו (או שלא...), ושוב אנחנו בשידור חוזר של מערכת שלא יודעת להתמודד עם יכולת מצויינת של ילד ולא מהווה עבורו אתגר למודי. (למשל בהתאם לסיכום ביני ובינו, היות ובבית הספר הוא לומד מעט אם בכלל, על פי הגדרתו, הוא מכין כל חודש עבודה או שתיים, ש"אני"אמורה לקרוא אותה ולהגיב- האחרונות שהוא מכין הן על "עלייתו ונפילתו של הצי הבריטי" והשניה(באנגלית דווקא) על "המלחמה הקרה איך השפיעה על כלכלת ארה"ב" מודה ומתוודה- "גדול" עלי בכלל להבין מה הוא כותב שם!!!אבל חשוב לי שיתפתח ולא ישאר במסגרת של "להעביר " את הזמן של בית הספר. הנושאים שהוא בחר מעידים על רוחב הסקרנות שלו. כל זאת ,ספור ארוך, כי לפני שבוע קראה לי המחנכת שלו, עם הטענות הרגילות על זה שהוא בוהה ,חולם, לא מרוכז ממש..מתעניין רק במה שמעניין אותו-וכו´. והעלתה אופציה של ליקוי קשב וריכוז. מאז אני סורקת את כל המידע האפשרי בנושא- ואכן ניקח אותו לנוירולוג ולאבחון מתאים. אבל אם אכן זו הבעיה שלו- לכל הרוחותמדוע רק במחצית כיתה ח מגלים שיכולה להיות בעיה כזו??? איפה היו היועצות, המחנכות, הפסיכולוגיות וכל אנשי החינוך משך 8 השנים האחרונות???

 

[גליה12]

נושא לקות הלמידה קרוב (לצערי) לליבי

הבן הצעיר שלי (10) מוגדר כלקוי למידה בצורה חמור (כתה ה´ ועדיין לא יכול לקרוא) הרגיז אותי הקטע בכתבה בו נאמר שלצוות החינוכי, גננת מורים וכו´ יש את הכלים לאבחן את הלקות ואל לו להורה להפך למאבחן. הגננת של הבן שלי- גננת מנוסה למדי- ביקשה שיעלה לכתה א´ לפני הגיעו לגיל 6 - כי הוא מוכשר מאד ו"משעממם לו בגן"- בדיעבד כל הסימנים כבר היו שם- כולל למשל אי ההתקרבות שלו לפינת הציור. בכתה א´ המורה והיועץ של בית הספר- הגדירו אותי כ"אמא היסטרית", כשהצבעתי בפניהם- אחרי חודש חודשיים על הבעיה-.. המאבחנים השונים חיזקו אחרי שנה את מה שאמרתי- ואנחנו הפסדנו זמן ויותר מכל גרמנו לילד יותר תיסכולים ממה שצריך. התחברתי מאד בכתבה לעניין התיסכולים- אכן אחרי שכל השיטות הידועות (למורות) נוסו- הוא אינו מוכן לנסות שום דבר- הוא הפנים כל כך את ה"לא יכול" שאינו רוצה לנסות כלום... ואפילו בבית הספר הצוות "הרים ידיים".. והשאלה מה עושים- נשארת פתוחה

 

[*אביבה*]

גליה יקרה

ניסיתם איזה טיפול דרך אומנות?

 

[גליה12]

טפול באמנות לא ניסינו

שמעתי הרצאה ומאד השתכנעתי מהטפול שנקרא הליכה בשמיניות- ויצרתי קשר עם מטפלת בשיטה- אבל השיטה הזו כמו כל האחרות מצריכה שיתוף פעולה של הילד- והתמדה- וברגע שילד צבר כל כך הרבה תיסכולים- כל פעם שאני מציגה בעיניו משהו שניתן לזהות בדרך זו או אחרת כקשור בקריאה הוא ננעל ומסרב לשתף פעולה...אני נוטה לקוות שזה יבוא מתי שהוא וכבר הפסקתי ללחוץ- ואגב כמו ילדך עופר- הבן שלי בילה שנתיים מחוץ לכתה- בחצר בית הספר- ורק כשעבר לכתה במסגרת החינוך המיוחד (בתוך בית הספר) הוא התחיל קצת להכנס לתלם.

 

[*אביבה*]

לא , לא קריאה

התכוונתי לטיפול דרך שמיעת מוסיקה והתאמה לתנועות גוף. משהו שיכול לקרב את הילד למשהו פנימי אצלו, יגרום לו הנאה של תנועה, ויחבר אותו ללימוד מסוג כלשהו. אח"כ אפשר ללמד את מה שצריך ללמוד. צריך קודם ליצור את הקרקע לעניין הזה.במיוחד אם כבר יש אנטי כל כך חזק.

 

[עופר 42]

האם צרת רבים חצי נחמה?

אני חושב שלא. אבל אם זה מנחם אותך, הילדים שלנו סובלים כנראה מאותה הבעיה. למזלו של הבן שלי כשאמרנו למנהלת מרכז הלמידה שהרעיון שהוא יכתוב במעבד תמלילים הוא לא ממש רעיון ישים, היא נענתה לאתגר. ומנסה ללמד אותו קרוא וכתוב. הילד יכול לקרוא, גם הכתיבה שלו השתפרה עד שאפשר להבין לפעים מה התכוון, בייחוד אם מכירים אותו. אבל הוא שונא לעשות את זה. בבית הספר הוא מחוץ לכיתה כמעט כל הזמן ואני לא בטוח אם אני מרוצה מזה או לא. אין לי ספק שאת המיומנויות הטכניות האלו הוא ירכוש בסופו של דבר. אני חושב שמה שהכי חשוב זה לתת לו את התחושה שהוא יכול. הצרה שהמורה שלו גם מטומטמת וגם חסרת סבלנות. ולכן היא בוחרת להוציא אותו מהכיתה. האמת, אני לא יודע מה לעשות, נותן לו מה שאני יכול ומקווה שיצליח לשרוד את המערכת בלי להפנים את התחושה של לוזר.

 

[ורד הגליל]

אש"ש אחרי כל מה שכתבת למעלה

אני רוצה להגיד לך שהמורים מטומטמים, וצריך לתפוס להם בצוואר ולטלטל טוב. קודם כל אם הוא כל כך מוכשר, אז מה מפריע להם שיחלום קצת? מה שהם לא מבינים שהוא MULTI TASKING, זאת אומרת שהוא יכול לחלום וגם לשמוע את השיעור באותו זמן, אם הם כל כך מטומטמים שיראו בבחינות או בעבודות שהוא קלט ומבין. לא צריך להיות עם עיניים על המורה כל הזמן, ולבהות בעיני עגל. נו באמת....

 

[ורד הגליל]

אצלי שתי הבנות לומדות בבי"ס

מיוחד, שהגישה שלו היא מיוחדת. קודם כל הקטנה, לא יכלה להתרכז אף פעם, עד שלמדה משהו, אחרי חמש דקות זה נעלם לה מהמוח, מורה מיוחדת שעוזרת לילדים שקשה להם ישבה איתה, אבל הבת אמרה שהיא רק שמה אותה בצד והיא ציירה כל היום. שלחו אותה לאיבחון, ולמרות שלא אהבתי את מה שראיתי שם, לא בגלל אמא מגוננת, כיון שהדברים ממש לא נכונים, למשל: כתבו שהיא יושבת בשקט בכיתה, והינה ילדה מסוגרת ושקטה, אני אמרתי שבבית היא משתוללת, והיא על גבול ההיפור-אקטיביות, לא האמינו לי !!! בקיצור, היא לומדת כבר שנה שניה בבית הספר המיוחד, נמצא באותה עיר, ויש הסעה מטעם העיריה, סוף כל סוף אני רואה שהיא מתקדמת, למדה לקרוא, למדה קצת חשבון, אתמול ישבתי איתה על לימוד על תל אביב, במסגרת מקצוע המולדת, ולמדנו ביחד והסברתי לה גם מנסיוני וידיעתי, ובסופו של דבר היא היתה צריכה לכתוב חמישה רחובות בתל אביב, לקחתי את המפה של קווי דן, ואמרתי לה איפה זה תל אביב, ואמרתי שתכתוב רחובות עיקריים שמסומנים בצהוב, והשארתי אותה עם זה, היא מצאה את הרחובות וכתבה, אני גאה בה! השניה למדה כל השנים יפה מאוד, התפתחה יפה, אבל שנכנסה לכיתה ו´, היא פשוט לא יכולה להשתלב בחומר הלימודים, עברה אבחון, ששוב לא אהבתי מה שכתבו שם, כמו שהיא לא משתלבת בעבודות יד, ומצד שני המורה לאומנות (ועבודות יד) היא שכנה שלנו, ואמרה לי שהבת שלי היא הטובה ביותר בכיתה, ועבודותיה עד היום בבית. בקיצורו של ענין, היא היום בבית ספר מיוחד, לא אותו בית הספר של הבת הקטנה, והיא מרוצה, ומתקדמת יפה.

 

[bimbo.]

בהתייחס לדברי אביבה, רציתי

לציין, שנוסף לשמיעת מוסיקה, כדאי לברר אם לילד יש נטייה לציור, פיסול או לעבודות יד אחרות. ייתכן שטיפול בכיוון זה יכול להועיל לו הרבה, ואז גם יהי פתוח לרעיון ללמוד קרוא וכתוב.

 

[AYELET1]

כמה תגובות לכו-לםםםם

לעופר - מה שסיפרת על בנך זה דבר מקומם ביותר! מורה שבוחר שלא להתמודד. הבעיה שלא תנמיד יש כלים בידי המורה להתמודד - גם בגלל שמדובר בחוסר ידע של מורה וגם כי לא ניתן להתמודד בכיתות גדולות. האם הוא בכיתה "רגילה" או , למשל, באחת הכיתות הקטנות, שישנן גם בבתי ספר "רגילים", ובהן מורות עם הכשרה הדרושה להתמודד עם בעיות שונות (אם כל מה שסיפרת, על הילד הנזרק החוצה, מתרחש בכיתה של החינוך המיוחד, הרי הדבר מכעיס כפל כפליים!). וישנם מורים שפשוט אין להם מוטיבציה להתמודד עם בעיות! גרררר.... ניתקלתי כבר ב-2 הסוגים. ואכן, חלק מהבעיה אצל לקויי למידה , היא הרגשת הלוזריות וסף התסכול הנמוך שלהם

ואכן טוב אתה עושה שנותן תשומת לב לכך. לגליה - את התגובה של "אמא היסטרית" אני מכירה על בשרי נהדר! כל אותם מומחים ומאבחנים שוכחים פרט חשוב אחד- מי מתצפת - ברצונו או שלא ברצונו- על הילד שעות רבות במשך היום ובמשך השנים בכלל! מרגיז ומתסכל, שבנוסף לבעיות האובייקטיביות איתן יש להתמודד כאשר מגדלים ילד עם ליקויי למידה, ישנה גם מערכת מסורבלת ושחצנית , שיש להתמודד איתה!! (אם כי בהחלט לא כולם כאלו- יש ויש). לאש"ש - אני מקווה שיקבע שבנך אינו בעל בעיות קשב וריכוז, אך גם אם כן, סה"כ נשמע שמצבו טוב מאד! אבל כפי שכתבת מרגיז שרק היום עלו על הבעיה! ואם זה מנחם אותך (אני בספק...) , זה אינו המקרה הראשון עליו אני שומעת. ואנא - ספרי מה העלו הבדיקות!!! לורד הגליל - ילד אינו תמיד "אותו הילד" בבי"ס ובבית. בבית הוא נמצא ב"מגרש הביתי" שלו , והתהגותו שונה לגמרי מזו שבביה"ס (ובעצם, מי מאיתנו לא כך...). מה שכן, יש להקשיב להורה, ולהפריד בין התנהגות שונה בבי"ס ובבית, הנובעת מאותו מקום , שבו אנו כולנו מרשים לעצמינו בבית, מה שאין מרשים בחוץ, לבין תופעות והתנהגויות משמעותיות שההורה נתקל בהן! לא תמיד הצוות המקצועי יודע לעשות אותן... ומשהו אחר: אתמול כמעט ולא הייתי כאן, עקב מחלוקת , שנתגלעה ביני ובין ה---- שלי מרגישה ש

שחור עבר בינינו, ואתמול האהבה השוררת נפגעה משהו... בינתיים הבאתי את הממזר להתנהג כמו שצריך, אם כי לא לעשות מה שאני רוצה (אנו מדברים על המחשב , לא על המתבגרים ולא על הבעל

)

 

[ורד הגליל]

איילת מותק

אני בהחלט מבינה מה הוא "המגרש הביתי" או "הטריטוריה הפרטית" ברור שבבית מרגישים יותר טוב מאשר בית ספר או מקום אחר. אני גם מרשה לה להתנהג כמות שהיא, כמובן בגבולות מסוימים, כך שבבית היא מרגישה יותר טוב, ולא צריכה לשבת בשקט וללמוד כל היום, בתחרתיות מה עם עוד ילדים בני כיתתה.