לקבל ולקחת

P u r p l e

New member
לקבל ולקחת

יצאנו לדרך יחד ושנינו לא יודעים לאן נגיע. (זה המקום הכי נפלא להיות בו אם באמת מתחברים אליו) כל מה שאני צריכה לעשות זה לקחת ממך... לקחת את כל מה שאתה באהבה גדולה נותן לי. אני רק צריכה "להיות". להיות שם איתך ולדעת שכלום אבל ממש כלום מסביב לא חשוב יותר. כל הפרטים הקטנים ה"טכניים" כ"כ לא חשובים(אני חייבת להיות עם ראש נקי וריק כדיי לצלול יותר עמוק) זה לא קל "להיות" שם- לפחות לי. אני יודעת עכשו , ואיתך אני מרגישה זאת חזק, שאני חייבת לדעת להתמסר לגמרי. להתמסר לכל מה שאני מקבלת ממך ולתת את עצמי ומעצמי. זה דבר כל-כך נפלא אז למה הוא קשה לי? רוצה לכתוב לך ולהסביר, ועם זאת חושבת לעצמי: מי צריך את כל המלים האלה? אלו רק מלים. מחשבות שנהפכות לתרוצים שיוצאות דרך הפה.
 
תגידי לי סגולה?

מאיפה? מאיפה המחשבות המיוחדות האלה? מאוד מתחברת למילים שלך. במיוחד: "אני רק צריכה "להיות" להיות שם איתך ולדעת שכלום אבל ממש כלום מסביב לא חשוב יותר. להתמסר לכל מה שאני מקבלת ממך ולתת את עצמי ומעצמי." יש עוד משפטים, בעצם כל מה שכתבת מדבר אלי אישית. גרמת לי להתרגשות ולתובנה מעמיקה יותר. תודה.
 

P u r p l e

New member
זה בא מבפנים

עמוק עמוק משם זה יוצא. פתאום יום אחד הכל התחיל לגלוש החוצה.מלים מלים שיוצרות משפטים. מלים שיודעות שנוגעות, שלא מוותרות וחודרות.
 

מייקי69

New member
זה לא פשוט בכלל

מילים כמו "לקבל" או "לקחת" לא פשוט. עבורי המילים האלה טומנות בתוכן גם הרבה "לתת אמון" או "להפתח". להיות יכולה לשים ראש, להשען על מישהו. לסמוך עליו שיהיה שם. להרשות לעצמי להניח ולו לרגע, את המשא הכבד. בררררררררר..... לא פשוט בכלל. איפה שהוא אני יודעת שזה תלוי בי ורק בי. אז מה? בינינו.... לא נמאס כבר שכל בעיה שולחים אותי לפתור ביני לביני? ראבאק! אין איזה קסם לפליטה? סוג של "הוקוס-פוקוס" שיתקן ויסדיר את הכל? כמה "תלוי בי" אני יכולה לבלוע בתקופת חיים אחת??? אני עייפה. ובטוחה שאם יבוא אותו אחד, עם ג´יפ 4X4, יפרוץ בסערה את דרכו לתוך הסלון שלי, ככה, דרך השמשה והתריסים.... עדיין לא אראה אותו. ואם אראה, בטח יהיה לו איזה שאלון ומבחן-השרדות קשה ביותר. אז אולי בכל זאת אוותר על האחד עם הג´יפ ואמשיך לתור אחר קסמים, הא? לקחתי את המילים היפות שלך רחוק, הא? רחוק מדי, אולי? טוב, נו, גם לי מגיע לפעמים להתעייף. אבל זה רק לרגע. בסוף אני בטח אתעשת, ושוב אזדקף, ושוב אמשיך לחפש את התשובה אצלי ובתוכי. "מחשבות שנהפכות לתירוצים שיוצאות דרך הפה"
 

P u r p l e

New member
את איתי

הרגשת נכון מייקי את המילים שלי.לא הלכת רחוק בכלל את מאוד קרובה, ואין לך מושג כמה זה כייף להרגיש ככה קרוב. הפירגון שלכם לכתוב שלי מרגש אותי. אתם מייפים לי את המילים.
 
אך התחברו לך המילים?

גם אני, חושב שצריך לקבל או שגם הגפרור. לפעמים קל מכבד ומשתנה. לפעמים השמיים הם המכסה של היתוש בקופסא. ולכן המסקנה לפני בין ערביים. כשהשמש פוגשת את השפן. לתת לילדים להתרוצץ בחוף וללכת להזדיין בשקט. דניאל מצא מילים ועכשיו עובד על משפטים.
 
אה, גם לי

2 רכבות יצאו בשמונה. אחת מחיפה והשניה לא נסעה לציריך. אז למה השפן כשהוא רץ? ומדוע כשצריך ברצון שעון רב? תשובה: בשביל מכונת כביסה צריך לריב עם אמא? בוקר משוגע ועייף מהחברה.
די אני מסונוורת מכל השמש הזו
 

גלית34

New member
זה קשה ../images/Emo20.gif

בגלל אותן חומות שבונים. זה קשה כי לא רוצים לאבד שליטה. זה קשה לתמסר במאה אחוז ולפחד שלמרות הכל הצד השני לא יהיה שם. אבל כשעושים את זה אן מצליחים זה יכול להיות אושר גדול.
 
סגולה

מסתכלת שוב על הכתיבה שלך ויש לי תחושה מאוד מוזרה. את כותבת שיצאתם לדרך ושניכם לא יודעים לאן תגיעו. את כותבת שאת רק צריכה "להיות". מצד שני את כותבת, שאת חייבת להיות עם ראש נקי וריק כדי לצלול עמוק. את משתפת אותנו שקשה לך... בתור אחת, שממש ממש לא מוכנה להרפות משליטה עצמית, בתור אחת שחשוב לה להבין כל צעד וצעד שאני מבצעת בדרך של חיי, יכולה להבין אותך לחלוטין. אני לא מרשה לעצמי פשוט "להיות". אני צריכה להבין ולדעת מה זה אומר להיות, איך זה מתבטא, מה אני עושה בתוך זה, איך זה מרגיש לי וכו´... אז לחלוטין מבינה אותך שקשה לך, כי אני בדיוק כזאת, אבל לא מצליחה להבין משהו אחד קטן, יש פה מאבק מאוד חזק בדברים שלך, בין הרגש והאינטואיציה לבין השכל. אם כבר קיים מאבק כזה, למה שלא תתני פעם אחת לרגש להוביל אותך? למה ההצמדות הזאת לשכלתנות? וזה ממש לא ממקום של ביקורת, רק מנסיון להבין, בתור אחת שלא מוכנה לתת לרגש לשלוט או להשתלט עליה....
 
למעלה