לקאטצ'ט

לקאטצ'ט

המים אשר בשמיים.
אתמול ערימות כותנה צחורה
היום פקעות כותנה, נוצות פלומה

אלהים מצייר את השמיים במשיחות מכחול שקופות-לבנות
ומנגד - מרחבי יריעה תכולה חפה מכל קו, כבד-ציור של מונדריאן

פתע - הירח, חיוור, שקוף כמעט, יחידי במרחב, אבן חן יחידה
על צוארי היום הצח
 

catchet

New member
כל פעם נופלת למחילה אחרת

במרדף אחר הארנב החמקמק
 
היי גברת! הנה את.

עכשיו אהיה טרדנית, ממילא התכוונתי להוסיף את השיר הבא, אז הנה:

***************
לבי יוצא אל השירה.
נשמתי נוהה אליה כולה.
מי המשוררים שיגמיעוני ממפל הדבש הכהה, הכבד הזה?
אני פותחת באינטרנט: גבריאלה מיסטראל.
בספר-הענקים "רומנטיזם" אני קוראת את טניסון.
חלל חזי מתייבש כקנה קש.
טעם עץ בפי.
לא, לא מנשמות אחרות אארה את הדבש הזה.
עליי להקר אותו מתוכי.
הייתי במעבה יער הגשם, במדינת יערות הגשם קוסטה ריקה.
לא היתה שם שירה.
הייתי בחורש הים תיכוני בגליל אשר בארץ ישראל.
לא היתה שם שירה.
ביער הצפון אמריקני, בוורמונט, לא היתה שירה.

הירח - שר השירה.
השמש - מלכה.
אופל הלילה - רחמה.

עליי לחפש את הרגע
בו היופי מתלכד עם נהמת הלב.


הערה: מערכת ההפעלה החדשה שלי הפכה את תוכנת הניקוד לבלתי נגישה לי. מרגיז. על שיר להיות מנוקד.
במילים "שר השירה" הש' ב"שר" כמובן שמאלית.
במילים "השמש - מלכה" במילה "מלכה" יש בה' מפיק. ז"א, "מלכה" משמעו "המלך שלה".
 

catchet

New member
"היופי מתלכד עם נהמת הלב"

זו שורה כל כך מדויקת. תודה לך על היופי הזה
 
למעלה