לצערי חדשה בתחום

נעמיאר

New member
לצערי חדשה בתחום

אני אמא לילד מקסים בן שלוש וחצי המוגדר כ- PDD ( בעיות תקשורת) לפני שבוע קיבל התקף ראשון של אפילפסיה. כרגע מקבל תרופת דפלפט וצריך לעבור MRI ובדיקות דם עוד שבועיים. אשמח לקבל כל פיסת מידע על המחלה ודרכי ההתמודדות עימה.האם למשהו יש מידע בקשר בין שני הגורמים ( פידידי ואפילפסיה). בעיקר אשמח לשמוע על דברים אופטימיים. אני כרגע זקוקה להתחבר למקומות האלה. גם אם זו התנהגות של בת יענה. אודה לכל מידע
 
הי נעמי...

אמנם קצת קשה לי להגיד "ברוכה הבאה"...אבל אם כבר אז כבר...ברוכה תיהיה... אין לי הרבה מידע בנושא,אני אחרי התקף בעצמי וכל מה שקראתי ובכלל,המידע על המקרה..כל פעם חולף ממני והלאה מחדש. הזיכרון "קצת" נדפק לי... מה שכן...זה -לא- סוף העולם...ויש דרכים להתמודד. למשל הפורום הזה שהוא אחד מהתומכים המופלאים שפגשתי בעקבות הנפילה שלי.. אני קוראת כל פעם את מה שכותבים פה,אמהות לילדים,ואני כל פעם מחזקת ומתחזקת מחדש . מקווה שהפורום והאנשים בו יעזרו גם לך. אין לי כל כך המלצות ו...מידע וכאלה,אבל...כן לתמוך,כן לשתף ו...כן להשתתף... ולאופטימי שבעיניין...יש לי חיוך גדול ותקווה ענקית... שיהיה לכם ערב נעים ומנעים,..המון בריאות...
 

חייםלוי

Member
מנהל
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

המחלה אכן נופלת עלינו כרעם ביום בהיר ובהתחלה קשה להתמודד ובמיוחד כשמדובר בילד אבל זה אפשרי. צריך לזכור שאנשים עם אפילפסיה חיים ברוב המקרים חיים נורמליים לגמרי. אלה כמובן לא מגיעים לפורום ולא מספרים על מה שאין להם. אני מכיר כמה אנשים חולי אפילפסיה שמתפקדים ככל אדם מן החברה וזה כולל את עצמי. בהתחלה צריך למצוא את התרופה המתאימה ואת המינון המתאים וזה יכול לקחת קצת זמן. בהתחלה עלולות להיות גם תופעות לוואי לתרופה שעוברות עם הזמן אז צריך לקחת זאת בחשבון. צריכים לחשוב שאפשר לחיות עם המחלה כמו שם ספרו של ד"ר לרמן - מחלה עם תקווה. מידע על המחלה את עגולה לשאוב בשיטוט בפורום, במאמרי הפורום ובמילון המונחים (בשורה הכחולה למעלה). בקישורי הפורום יש אפילו ספר שלם בעברית על האפילפסיה ואפשר לקרוא אותו. בכל מקרה את מוזמנת להישאר ולחלוק אתנו בכל בעיה או פתרון שמתעוררים. בשביל זה הוקם הפורום
 

נעמיאר

New member
תודה לכל המשיבים

ככל שחולפים הימים, אני מצליחה להתחבר ליותר אופטימיות. יחד עםזה, פתאום אני חושבת שאולי לא הייתי צריכה להתחיל עם התרופה.. אני לא ראיתי את הילד מפרכס כי הוא היה בגן אבל אח"כ הוא נפל אחורה מישיבה בבית והבנתי שאני חייבת לתת לו את התרופה. האם לדעתכם הייתי צריכה לבדוק אם יהיה התקף פרכוסי נוסף לפני שאני מתחילה בתרופה לכל החיים? ועוד כמה שאלות: לפני כמה ימים היו לו תיקים חזקים - עם היד נגע כל הזמן בעין ובראש. האם זה יכול להיות מהתרופה? האם רגזנות יתר יכולה להיות מהתרופה?
 

אורן60

New member
שלום לך

בס"ד היי ממה שאני הבנתי שככל שאתה חולה מגיל צעיר יותר באפילפסיה,הסיכויים להבריא טובים יותר. אני כבר תודה לאל אני לא קיבלתי התקף 9 שנים, נשוי בשימחה עם אישה תומכת,נוטל תרופות אמנם אבל זה לא מפריע לי,סיימתי תואר שני ויש לי עבודה טובה תודה לאל ב"ה יהיה מצוין תרגישו טוב
 
למעלה