לצעקה

[שירה כמים]

לצעקה

כל הלילה הלכה כל הלילה הלכה כל הלילה הלכה האישה לקראת השינה וכשבא הבוקר השינה חטפה אותה השינה הניחה עליה את הזרועות הגסות והנהדרות שלה החסונות והרכות וחנקה את האישה ברוב מהומה. דג הזהב בחושך החויר בפינת האקווריום לא נותרה בו בינה מספקת לצעקה.

 

[שירה כמים]

אני לא יודעת אני פוחדת

אני כועסת אני עוזבת את הבית האחות יכולה לחזור אפילו מחוץ לארץ הרחוקה האחות יכולה לחזור ולהרביץ חזק לדפוק את הראש שלי בקיר ברצפה האחות יכולה להגיד דברים האחות יכולה לכלוא בבית משוגעים האחות יכולה רצח רצח בעיניים אבל אני זאת שנזרקת לבית הסוהר הבטן קצת כואבת לי לא העמדתי ילדים עכשיו הם שוכבים בתוכי וצורחים הם וילדיהם וילדי ילדיהם אבל האחות יכולה לעקם את האף האחות יכולה לשבור הראש האחות יכולה לחזור בתשובה ולטנף את שמי בכל העולמות אפילו מול פני האלוהים אפילו מול פני האלוהים? אני לא יודעת. אני פוחדת

 

[שירה כמים]

מדיטציה היום שלוש דקות עם שרון

לרגע היה שקט לרגע עפתי מעל ההרים דאיתי כמו ציפור גדולה וכבדה צפיתי בעורק הנחל בהתפתלו ובכבשים הנוהרות בכלבי הפרא המשוטטים שעליהם רק שמעתי עד כה בסיפורים עתיקים צפיתי ודאיתי בכבדות ובלבי פשטה קלות

 

[שירה כמים]

אל קרקעית אי הידיעה

כי אתה עימדי ולא אירא רע לא אירא רע כי אתה עימדי בכל סימני השאלות אתה עימדי . אני שוכחת שאתה עימדי שוב ושוב אני שוכחת שאתה עימדי ואני יראה יראה מאוד כמו בת קטנה וחורגת לאלוהים ואז אני קופצת אל תוך התהום קופצת אל אי הידיעה קופצת ברע קופצת בזעם ובכאב, בייאוש מכל הלב, קופצת ושוכחת שאתה הוא שמצמיח לי כנפיים אתה הוא שמצמיח לי כנפיים ואין בלתך ואין בלתך אתה את ה' אלוהיי ברוך ברוכה תהיה תהיי המצמיח כנפיים לבת התמותה הנדחפת מקצה הצוק אל קרקעית אי הידיעה