סיפור אח"י חיפה
לא רציתי להמתין "להמשך יבוא" של פ"ש.... מדוע לא נהפכה אח"י חיפה לאתר צלילה תת מימי-שונית מלאכותית במפרץ אילת הכתבה כפי שהוגשה לעורך עיתון הארץ בפברואר 2000 זכות הציבור לדעת מאת:רויטל לוי-שטיין הסיפור הוא שערוריה שחברו אליה גורמים שונים,בעיקר מינהל בספנות במשרד התחבורה,ע"י מנהלו אריה רונה,שעשה הכל כדי לקבור את הסטי"ל בים,כנראה כדי להכשיר את השטח לפרוייקט של ה"חברה הטובים מהשייטת"... לסיפור הזה היה אמור להיות סוף שמח,אבל אטימות,עיקשות וטיפול כושל של רשויות וכנראה גם אינטרסים זרים,גרמו לכך שאח"י חיפה,סטי"ל שרשם פרקים מפוארים בספר דברי הימים של חיל הים,נקבר בעומק של 800 מטר,בליבו של מפרץ אילת,ב30- בדצמבר 1998.אח"י חיפה,האחרון מבין שש ספינות שרבורג,ס יין את שירותו לאחר כמעט 30 שנים של שייט והגנה על חופי ישראל. אח"י חיפה היה אמור להפוך לאתר צלילה שוקק חיים,בצפון מפרץ אילתבסמוך לחוף הומה מתרחצים ולהפוך ברבות הימים לשונית מרהיבה שדגים צבעוניים משחקים מחבואים בין חלונותיו לגשר הפיקוד.התאחדות הצלילה,שמטפלת בפיתוח אתרי צלילה ובהם גם בהטבעת כלי שייט כאתרי צליה בכל חופי הארץ,התכוונה לקרוא לאתר על שמו של "כריש",ולהנציח בכך את מפקדן המיתולוגי של שייטת ספינות שרבורג,שחי באילת עד יומו האחרון.באורח מוזרביותר,באותו מקום שלא אושרה הטבעת הסטי"ל מסיבות בטיחותיות,כך לטענת משרד התחבורה,דווקא כן אושרה,הקמת אטרקציה פרטית לצוללים:"אי הצוללים".מה שהיה אמור להיות אתר צלילה פתוח וחופשי מתשלום לצוללים,הופך בימים אלו לפרוייקט תיירותי גדול,בבעלות יזמים פרטיים,שמטבע הדברים יגבה את חלקו בתשלום כזה או אחר מהצוללים.מינהל הספנות במשרד התחבורה ,אריה רונה,טוען באמצעות דובר המשרד כי:"מינהל הספנות והנמלים התנגד להקמתו של "אי הצוללים" ודרש כי יתקיימו הליכים לאישור על פי חוק התכנון והבניה".לעומת זאת,מסר דובר נמל אילת,שהיקצה את השטח הימי ל "אי הצוללים" כי:"כל הבדיקות העלו שלא נמצא שום מסמך המעיד על התנגדותו של מר רונה לפרוייקט אי הצוללים.בוודאי שאם היה מתנגד,היה לזה משקל כבד ויכול להיות שלא היינו מאשרים את הפרוייקט אם היה מתנגד".נגד"אי הצוללים" תלוי ועומד כתב אישום בגין בניה בים ללא היתר וכן עתירה לבג"צ אותה הגישה עמותת "צלול". היוזמה להטבעתו של הסטי"ל סמוך לחוף,כדי שישמש אתר צלילה ושונית מלאכותית באה מההתאחדות הישראלית לצלילה.יו"ר ההתאחדות בשנים 1997-8,ד"ר אבי ברנס,מומחה בינלאומי לכרישים ומנהל המכון הבינאוניברסיטאי באילת,ביחד עם חבריו להנהלת ההתאחדות,קיבל החלטה להקדיש את אתר הצלילה לזכרו של אל"מ עזרא קדם,הוא "כריש"המיתולוגי,שפיקד על שייטת 6 הסטילי"ם שנגנבו באישון לילה של דצמבר 69 מנמל שרבורג בצרפת.כריש ז"ל פיקד על זירת ים-סוף והמשיך להתגורר באילת עד יומו האחרון.התוכניות להטבעת הסטי"ל כאתר צלילה,השתלבו היטב עם תוכניות הועדה לשוניות מלאכותיות,שקבעה כי יש לעודד הקמת אתרי צליה מלאכותיים על מנת להקל את לחץ הצוללים על אתרים טבעיים,לחץ אשר גורם נזקים קשים ביותר ובלתי הפיכים לשוניות במפרץ אילת.זו אפילו לא היתה הפעם הראשונה להטבעת סטי"ל בחופי אילת.חמש שנים קודם לכן,בשנת 1994,הטביעה התאחדות הצלילה את אח"י "סופה",אחותה של אח"י חיפה כאתר צלילה במרחק קטן מול חוף הויליג´,במעגנה הדרומית באילת.אתר הסופה הפך לפופולארי מאוד.אלפי צוללים פוקדים אותו מדי שנה וחמש שנים לאחר הטבעתה כבר מתפתחת בו שונית מלאכותית ודגים רבים קבעו בספינה את מושבם.גורמים שונים טוענים כי דווקא הצלחתו של אתר הסופה,היא הסיבה לניסיונות למנוע את הטבעת אח"י חיפה בחוף הצפוני.בסמוך לאתר הסופה מצוי מועדון צלילה,אשר נהנה מפרנסה נחמדה בשל קירבתו לאתר.לעומת זאת,האתרים שהוצעו להטבעת אח"י חיפה,היו סביב חופי רחצה ציבוריים בלא לתת יתרון לשום מועדון צלילה. המגעים וההכנות להטבעת אח"י חיפה החלו כבר בשנת 1997.אפילו אותו מיקום שאושר ע"י כל הגורמים המקצועיים,מנמל אילת,מינהל הספנות במשרד התחבורה,מאיכות הסביבה ומשרד הפנים והאישורים הושגו.המיקום שנקבע,בחלקו הצפון מערבי של המפרץ,בסמוך לבסיס חיל הים,גרר התנגדות של מועדוני הצלילה באילת,שהודיעו כי לא יקחו צוללים לאתר,מפני סכנה בטיחותית שקיימת בשל הקירבה לנתיב השייט של ספינות חיל הים ואיכות המים במקום.צוות של צילום מחברת "אילת הפקות"נערך להפקת סרט שיתעד את ההיסטוריה הימית של הסטי"ל ושל כריש. הועדות החלו בחיפוש אחר מיקום אלטרנטיבי.הצעות נוספות להטבעתו בחוף הדקל ובחוף הדרומי נפסלו ע"י הרשות לשמורת הטבע והגנים ועל ידי נמל אילת.הסיבות היו בטיחותיות וחשש לגרימת נזק למושבות אלמוגים.לבסוף,בתחילת שנת 98,אותר מיקום חדש בחלקו הצפון מזרחי של המפרץ שקיבל את האישור העקרוני מכל הגורמים,למעט מינהל הספנות במשרד התחבורה בראשותו של אריה רונה. אריה רונה הוא כנראה האיש,שבסופו של דבר,חרץ את גורלו של אח"י חיפה לקבורה בלב ים,באישון לילה.רונה התנגד להטבעת הסטי"ל במיקום החדש שהוצע.את הסכמתו להתנגד שאב מאחריותו על מינהל הספנות על חופי ישראל ועד למרחק של כ300- מטר מקו החוף.האתר החדש שהוצע היה בגבול השטח שבאחריות מינהל הספנות ורשות הנמלים.ר/ח איתי בארי,רב חובל נמל אילת,אישר כאמור את המיקום וקבע כי לא הייתה קיימת בו סכנה בטיחותית מפני אוניות.אריה רונה,לעומת זאת,פסל את המיקום.בתגובה לשאלת הארץ על הסיבות לפסילתו,השיב רונה באמצעות דובר משרד התחבורה כי:"האתר נמצא באזור נתיבי שייט והטבעת הסטי"ל היתה גורמת לפגיעה משמעותית בבטיחות השייט".על כך,אומרים גורמים שונים ובהם גם מומחיםמנמל אילת,ניתן להתגבר בקלות יחסית,על ידי מיצוף האיזור כולו ותליית דגל צוללים.בשמורת האלמוגים,למשל,נושק קו המצופים לנתיב השייט ומשיטי הספינות יודעים שאסור להםלחצות קו זה,מפני פגיעה אפשרית בצוללים ובשחיינים. גורמים אחרים שטיפלו בנושא ועשו כל אשר לאל ידם למנוע את קבורתו בים טוענים כי רונה"איבד עניין" והוא שחרץ את גורלו של הסטי"ל משיקולים בלתי ברורים ומנע ניסיונות להצילו.אותם גורמים טוענים כי פתרון בעיית הבטיחות מצוי בבסיס האישורים להטבעת הסטי"ל וכי כל שדרוש היה מיצוף האתר בצורה בולטת,תליית דגל צוללים קבוע מעל האתר,כפי שנעשה במקומות אחרים.אגב,הדרישה למיצוף השטח עלתה כדרישה מיקדמית לקבלת ההיתר להטבעת הסטי"ל וכובדה עקרונית ע"י ההתאחדות.עוד עניין בלתי ברור הוא אי ההקפדה על בטיחות הצלילה באתר הסטי"ל סופה בחוף הויליג´,שמתקיים במקום כבר חמש שנים ללא מיצוף ובתוך נתיב שייט וכניסה למארינה.בתגובה לאי בטיחות הצלילה באתר ה"סופה" השיב משרד התחבורה כי:"אתר הסטי"ל באיזור המעגנההדרומית ימוצף בקרוב באחריות עיריית אילת ורשות הצלילה". חיל הים אישר מספר אורכות על מנת להשלים קבלת האישורים להטבעת הסטי"ל בחוף הצפוני של אילת.אבל שעון החול תקתק במהירות מפני שבסוף דצמבר98,נסגרה מספנת חיל הים וזה גם היה התאריך האחרון שניתן היה להחזיק את הסטי"ל במבדוק של חיל הים באילת.בתאריך 1 בנובמבר1998 מודיע סא"ל דורון אלוני מחיל הים,כי חיל הים לא יוכל להמתין יותר באספנת הסטי"ל אצלם.מכתבו הופנה למנכ"ל התאחדות הצלילה,רובי אביתר,למשרד לאיכות הסביבה ולאריה רונה,מנהל מינהל הספנות.בעקבות התראת חיל הים,בעוד כל הגורמים האחרים ניסו להמשיך ולפעול להצלתו של הסטי"ל,הודיע אריה רונה לנציגו בועדות השונות שטיפלו בנושא,ר/ח דני כהן כי"התנגדותו להטבעה סמוך לחוף בעינה עומדת.מעבר לזה זה לא עניננו.אני לא יודע איזה אישורים הם צריכים.מכל מקום,סמוך לחוף זה לא יוטבע".גורמים בהנהלת התאחדות הצלילה ובנמל אילת,אומרים כי משמעות ההחלטה היתה גזירת דינו של הסטי"ל להקבר בלב ים.זאת משום שאתר לצלילה ספוקטיבית חייב להיות ממוקם בעומק שאינו עולה על 30 מטרים ועומק כזה מצוי רק בסמוך לחוף.כשרונה קבע שהסטי"ל לא יוטבע סמוך לחוף,הוא בעצם קבע כי הוא לא יהפוך לאתר צלילה.
