לצאת פראייר

[חרתול]

לצאת פראייר

מי יודע מה מקור הביטוי?? לי ידוע רק ש"פריי" זה "חופשי" בגרמנית. איך הוא הגיע לשימושו הישראלי הנוכחי?

 

[פלפל.]

פראייר כמושג מפתח בחברה הישראלית

"פראייר כמושג מפתח בחברה הישראלית" - זה שמו האמיתי של קורס אקדמי בחוג לתקשורת של אוניברסיטת תל אביב. הד"ר לינדה בלוך מרצה בו. בראיון למעריב היא פירטה את מישנתה אודות הפראייר הישראלי. להלן תקציר הרצאותיה:

פראייר - הכינוי הכינוי פראייר זכה לקונוטציה שאינה מעוררת כבוד אחרי שהמילה חלחלה מהשפה הגרמנית ליידיש. "ביידיש השתמשו במילה כדי לתאר אדם שמחזר בהתלהבות רבה אחרי בחורה, ואולי משם ניתן להבין שאפשר לעשות מהפראייר צחוק, כי הוא כל כך מתלהב עד שהוא מאבד את עשתונותיו. אבל כנראה שפראייר במשמעות המקורית הגרמנית זה ´האדם החופשי´. מילה שבאה לתאר מעמד של אדם שאינו משועבד לשום דבר ויכול להרשות לעצמו להיות מעל החוק. מעניין שבארץ המשמעות התהפכה, אבל זה קרה גם עם מילים אחרות".

פראייר - התופעה החברה הישראלית נוהגת לראות את היחסים בתוכה במונחים של יצאתי פראייר או לא יצאתי פראייר. הפראייר נתפס כמי שלאו דווקא משרת את האינטרסים המיידיים והאישיים שלו. פראייר הוא מי שמעדיף לציית לכללים הכתובים והבלתי כתובים, למשל נימוסים, גם אם הוא צריך להתאמץ כדי לעשות את זה. התופעה לא ייחודית לישראל, אבל הנפוצות שלה מחזקת את המשמעות הישראלית של העניין.

הפראייר והגורל היהודי אליבא דבלוך, מקור הקווים הלעגניים לדמותו של הפראייר כיום החל לפני 2,000 שנה לפחות. "אפשר לקשור את המושג גם להיותנו יהודים. בגולה היהודים נדרשו להיות יותר כשרים מכשרים ולציית לכל חוק; מעין פראיירים. אפשר לקשור את התופעה גם לשואה ולמושג ה´כצאן לטבח´ שנתפס כפראייריות, ואז אפשר לומר שהמצב העכשווי הוא התגובה הישראלית. כמו שבן אדם שנמצא בקרב משפחתו יכול להרשות לעצמו לחלוץ נעליים ולשים רגליים על שולחן - דברים שלא היה עושה בפני אורחים - כך גם כאן בארץ אפשר להיות מעל החוק היבש, כי חוקים זה בשביל מי שנמצא בגולה.. ..פרופ´ אהוד שפרינצק כתב על מושג הפראייר בהקשר של שנות המנדט הבריטי. הוא הסביר שאז היית חייב לתמרן בין החוקים כדי לחיות, וכך זה התפתח לצורה של ימינו".

התפשטות מגמת האנטי פראייריזם בישראל מספר דוגמאות: "הנה סטיקר שחולק בזמן המאבק על העברת מיקום מכלי הגז מאזור ראשון-לציון למקום אחר. על הסטיקר כתוב ´ראשונים לא פראיירים´; במהלך השבוע שעבר חילקו לי מנשר פוליטי שאומר: ´לא רוצים להיות פראיירים´; ישנו סטיקר על מכוניות שאומר ´ימותו הקנאים´. איזה מין דבר זה להגיד ´ימותו הקנאים´?! וזה סטיקר מאוד נפוץ". יש גם ביטויים בשפה העברית שמקורם באותו מושג: ´למה מי אתה?´, ´סמוך עלי´, ´שיחקתי אותה´, ´יצאתי גדול´. גם לקללה כמו ´סמרטוט´ ונגררותיה קשה למצוא מקבילות רבות באנגלית, וסמרטוט בהחלט מתקשר לפראייר". יש גם ג´סטות לא מילוליות שאומרות, אני לא פראייר. למשל, כשאתה מצביע בקריצה על העין. מהדוגמאות האלה אפשר לראות שמשתמשים במושג הזה גם למטרות טובות, כמו מניעת עישון, אבל ככה אתה בעצם מעודד את חלוקת העולם לפראייר או לא. אלה לא דברים שתשמע ביום-יום בארצות הברית, בוודאי שלא בפרסומות".

הפראייר בדרכים גם תרבות הנהיגה הקלוקלת בארץ נובעת, לטענתה, מההקשר לתסביך הפראייר. "פראייר הוא מושג שמתקשר לאלימות מילולית ופיזית. כשאנשים נוהגים הם עושים המון דברים כדי לא לצאת פראיירים, גם אם הם עושים זאת ללא מודעות. כשבן אדם חונה לא בחניון הוא בעצם חושב לעצמו, אני לא אהיה פראייר; כשבן אדם משתמש בצופר זה משום שכך הוא פחות מתאמץ מאשר כשהוא לוחץ על הבלם; ולמה אנשים לא מאותתים בפניות? כי לאותת זה לבקש רשות, ולמה לצאת פראייר ולהתאמץ כשאתה יכול לפנות גם בלי להתחשב בשאר הנהגים?".

הפראייר בפוליטיקה "כשברק נסע לשפרדסטאון", אומרת בלוך, "הוסבר שהוא לא מחייך יותר מדי כדי לא לצאת פראייר בעיני הציבור הישראלי; כשנתניהו חזר עם הסכמי וואי הוא אמר: ´אנחנו לא נהיה פראיירים´. הרבה אנשים מתייחסים לתמיכה בהסכם שלום מתוך שיקול של לא לצאת פראיירים. בהרבה מקרים פוליטיקאי מאוד לא רוצה להצטייר כפראייר, למרות שפוליטיקאי טוב דווקא צריך להיות כזה, כדי לא לעשות את הדברים שמשתלמים לאינטרסים המיידיים שלו. אבל הבעיה היא מי ששופט אותו".

עכשיו אני מתחיל להרגיש כמו פראייר אם מעניין אתכם כל הקטע הזה תכנסו לכתבה ותקראו את כולה. ניסיתי לערוך תקציר. זה הכל. אחרי הכל, יש גבול לכמויות ה COPY & PASTE שהבנאדם יכול לעשות ביום, לא? מה, אני פראייר?

 

[חיפוש ית]

שיחקת אותה../images/Emo150.gif

ואיזה יצאת פרייר....יצאת גדול.

 

[arivederci]

בתור פראיירית גאה

אני מוכרחה לציין שנהניתי גם מההודעה , וגם מהכתבה