לצאת מזה בקלות...

[גול היחידה]

אני הפוכה !

מפחדת מהימים הרעים של אחרי הנישואין... מספיק לי לחשוב על זה שאחרי 3,5 שנים האהבה תדהה ואני יחיה ליד איש שאני רק מחבבת ויעבוד רצח ויגדל תילדים ו.............. ואז אני בדיקי.... שרק כמה ימים מצליחים להעביר אותו... ואז אני מאושרת שאני רווקה ולא צריכה להתחשב באפ1 !!

 

[דיתIש]

ככ מבינה אותך, גמני הייתי בדיוק כמוך

והיום אני רואה שאהבה אמיתית לא דוהה, היא מתגברת ועולה מיום ליום. אהבה של "הידלקות" נטו או אהבה שהיא על בסיס גופני או על כל בסיס אחר לא יציב ואל אמיתי- היא זו שתדהה בדיוק כמו שתארת. אהבה אמיתית, כאשר שני בני הזוג רוצים אותה , עובדים עליה, מדברים עליה, שומרים עליה, מוותרים אחד לשני, מכבדים אחד את השני- זו אהבה שנשמרת חזק ומכפילה את עצמה. כי החוויות המשותפות שבני הזוג עוברים יחד, הן חוויות רעות והן חויות טובות, זה רק מקשר עוד יותר חזק בינהם. (מנסיון אצל הורי שזה עוד איכשהו מוצנע ליד הילדים.. אבל אהבה כמו שיש בין סבא וסבתא של בעלי, לא ראיתי כזה דבר מעולם,

שניהם מקומטים, גוררים רגליים, קצת איטיים, יש כאבים פה ושם, אבל רואים בחוש איך האהבה בינהם עדיין פורחת, וזה פשוט מדהים לראות את זה כל פעם!!!)

 

[Old Bugs Never Die]

מקסים ומחזק.

מקוה שכך יהיה.

 

[גול היחידה]

תודה ! באמת מעודד ../images/Emo45.gif

 

[אריאלה ב.]

היתה לי חברה שחשבה כמוך

החשש הזה גרם לה למצוא אך ורק את השלילי בכל שידוך שהציעו לה. את יודעת איך זה נגמר? בגיל 47 היא מתקשרת אלי עם בכי היסטרי, אחרי שאחד מקרוביה נפטר, והיא אומרת לי שהיא לא רוצה למות לבד, כפי שקרה לקרוב משפחתה. ערירי וללא ילדים. את יודעת כבר לבד איזה הצעות מקבלים בגיל 47.

 

[גול היחידה]

אני יודעת את זה וכלן אני כן יוצאת

כי השכל אומר שזה הדבר הנכון והזמן הנכון! אבל זה לא קורץ לי בכלל !!!

 

[בונבוני שלי]

כמה שאת טועה!!! חבל

 

[יעלי אחת]

איי יום אחד הנסיון הזה יהיה מאחורנו