השאלה היא על חשבון מה?
הכרתי פעם מישהו שיצא מהארון בפני המשפחה שלו כמה שנים לפני שהכרנו. באחת השיחות שלנו הוא ישב ובכה על כמה קשה לו, למרות היציאה "גם גרשו אותי מהבית (גוש קטיף) ואני גם הומו". הבחור חי בפחד מתמיד של מה יגידו, למרות שההורים ומספר מצומצם מאוד ידע עליו. היה עדיף לו להישאר במקום האפל, לרצות את הסביבה ולחיות בשקר של עצמו? הראתי לו את הסרט "לפניך ברעדה". מיותר לציין שלאחר מכן כבר לא שמעתי ממנו יותר