לפתוח את הראש
אני מבקש את תשומת לבכם ל5 דקות בעניין ההפרדה מהפלשתינאים. שלוש סיבות עיקריות מובילות למסקנה שיש להיפרד מהפלשתינאים - מבחינה בטחונית – בעזרת שיטה של גדר אלקטרונית + תצפיות גובה משוכללות לכל אורכה + כוחות אש זמינים בכל נקודה + סיורי בט"ש + כוחות בינ"ל מהצד הפלסטיני של הגדר, כאשר אין ישובים יהודיים בצד הפלסטיני (וזה אומר הכנסת הגושים הגדולים לצד שלנו ופינוי קשה מאוד של כ 35,000 איש) ניתן להגן הרבה יותר טוב על מדינת ישראל. אינני טוען שזה פותר את הבעיה, אך ניתן להגן יותר טוב בצורה משמעותית (אני הייתי שותף לפרויקט בעזה של גיבוי הגדר בשטח מסוים בתצפית משוכללת מהסוג שעליו אני מדבר והתוצאה הייתה מעל 90% הצלחה! בעקבות כך השיטה יושמה על רוב חלקי הרצועה ומספר המחבלים שחדרו מעזה לפיגועים בישראל מראשית הלחימה הנוכחית הוא 1 או 2). מבחינה מדינית-ציונית – החלום הציוני שלנו נטוע בשסע מאוד קשה שבו אין הסכמה בין תושבי המדינה לגבי מהו גבול המדינה. אינני מדבר על השאלה הנורמטיבית – מה ראוי שיהיה הגבול, אלא על השאלה הפרקטית – מהו הגבול. לקביעת גבול יש משמעות חשובה בפני עצמה. שנדע על מה הורגים ונהרגים. מעבר לכך, אי הפרדה יוצרת מצב דמוגרפי שב 2010 ישלוט מיעוט יהודי על רוב פלשתינאי. לא זה החלום הציוני שלנו. למותר לציין שמבחינת מצבנו הבין לאומי, למרות שאין זה שיקול עיקרי, המהלך ייטיב עמנו בצורה ניכרת ובכך גם יעזור להתאוששות כלכלית. וכמובן שלאלו נוסף העניין המוסרי-ערכי החשוב לא פחות. אנו במצב שבו אנו יודעים אפריורי שמיקום כוחותינו הנוכחי חייב להביא להרוגים חפים מפשע, מצב של עוצר בלתי נסבל וחרפת רעב והשפלה לחפים מפשע, מצב של שליטה צבאית העוקרת כל זכות חירות אזרחית בסיסית מאנשים. אינני מתנגד לפעולות הצבא המיידיות שהיו חייבות להינקט למול הטרוריסטים, גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע. אך הצדקת פעולות אלו, שהרי חפצי חיים אנחנו, יכולה להיות רק כאשר בצידה מונחת תוכנית להפסקת המצב הקיים ולא, כפי שקורה בשטחים כבר שנה וחצי, להנצחתו. לפני הרבה שנים טען בן גוריון שחוסנה הצבאי של מדינת ישראל תלוי הרבה בחוסנה המוסרי והנה אנו מאבדים שוב את החוסן הזה. כל אלו ביחד – בטחונית, מדינית וערכית - מובילים למסקנה המובעת במצע שח"ר ובנאומיו של מצנע הלקוחים מתוכניתו של ביילין – עלינו לפתוח מיד במו"מ להשגת הסדר אך לקבוע מראש פרק זמן שבו אם לא מושג הסדר אנו הולכים להפרדה חד צדדית. עדיין לא שמעתי נימוק רציני מדוע לא לעשות כך ורוב אנשי הימין האינטליגנטים שאני מכיר (אבא שלי לדוגמא...) מסכימים שזה הצעד הנכון ומשום מה חושבים ששרון יעשה אותו (למרות שהוא מצהיר שלא). אתה חושב להצביע למפלגת ימין? האם לא כדאי לחשוב שוב? ליאור טל תנועת שח"ר
אני מבקש את תשומת לבכם ל5 דקות בעניין ההפרדה מהפלשתינאים. שלוש סיבות עיקריות מובילות למסקנה שיש להיפרד מהפלשתינאים - מבחינה בטחונית – בעזרת שיטה של גדר אלקטרונית + תצפיות גובה משוכללות לכל אורכה + כוחות אש זמינים בכל נקודה + סיורי בט"ש + כוחות בינ"ל מהצד הפלסטיני של הגדר, כאשר אין ישובים יהודיים בצד הפלסטיני (וזה אומר הכנסת הגושים הגדולים לצד שלנו ופינוי קשה מאוד של כ 35,000 איש) ניתן להגן הרבה יותר טוב על מדינת ישראל. אינני טוען שזה פותר את הבעיה, אך ניתן להגן יותר טוב בצורה משמעותית (אני הייתי שותף לפרויקט בעזה של גיבוי הגדר בשטח מסוים בתצפית משוכללת מהסוג שעליו אני מדבר והתוצאה הייתה מעל 90% הצלחה! בעקבות כך השיטה יושמה על רוב חלקי הרצועה ומספר המחבלים שחדרו מעזה לפיגועים בישראל מראשית הלחימה הנוכחית הוא 1 או 2). מבחינה מדינית-ציונית – החלום הציוני שלנו נטוע בשסע מאוד קשה שבו אין הסכמה בין תושבי המדינה לגבי מהו גבול המדינה. אינני מדבר על השאלה הנורמטיבית – מה ראוי שיהיה הגבול, אלא על השאלה הפרקטית – מהו הגבול. לקביעת גבול יש משמעות חשובה בפני עצמה. שנדע על מה הורגים ונהרגים. מעבר לכך, אי הפרדה יוצרת מצב דמוגרפי שב 2010 ישלוט מיעוט יהודי על רוב פלשתינאי. לא זה החלום הציוני שלנו. למותר לציין שמבחינת מצבנו הבין לאומי, למרות שאין זה שיקול עיקרי, המהלך ייטיב עמנו בצורה ניכרת ובכך גם יעזור להתאוששות כלכלית. וכמובן שלאלו נוסף העניין המוסרי-ערכי החשוב לא פחות. אנו במצב שבו אנו יודעים אפריורי שמיקום כוחותינו הנוכחי חייב להביא להרוגים חפים מפשע, מצב של עוצר בלתי נסבל וחרפת רעב והשפלה לחפים מפשע, מצב של שליטה צבאית העוקרת כל זכות חירות אזרחית בסיסית מאנשים. אינני מתנגד לפעולות הצבא המיידיות שהיו חייבות להינקט למול הטרוריסטים, גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע. אך הצדקת פעולות אלו, שהרי חפצי חיים אנחנו, יכולה להיות רק כאשר בצידה מונחת תוכנית להפסקת המצב הקיים ולא, כפי שקורה בשטחים כבר שנה וחצי, להנצחתו. לפני הרבה שנים טען בן גוריון שחוסנה הצבאי של מדינת ישראל תלוי הרבה בחוסנה המוסרי והנה אנו מאבדים שוב את החוסן הזה. כל אלו ביחד – בטחונית, מדינית וערכית - מובילים למסקנה המובעת במצע שח"ר ובנאומיו של מצנע הלקוחים מתוכניתו של ביילין – עלינו לפתוח מיד במו"מ להשגת הסדר אך לקבוע מראש פרק זמן שבו אם לא מושג הסדר אנו הולכים להפרדה חד צדדית. עדיין לא שמעתי נימוק רציני מדוע לא לעשות כך ורוב אנשי הימין האינטליגנטים שאני מכיר (אבא שלי לדוגמא...) מסכימים שזה הצעד הנכון ומשום מה חושבים ששרון יעשה אותו (למרות שהוא מצהיר שלא). אתה חושב להצביע למפלגת ימין? האם לא כדאי לחשוב שוב? ליאור טל תנועת שח"ר
