לפרשת השבוע
מהגיגיי לפרשת השבוע, הפרשה שם מסופר על מתן תורה. ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וגו' כי ביום השלשי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני (שמות יט. י-יא). וברש"י וקדשתם, וזימנתם, שיכינו עצמם היום ומחר. וחשבתי לענ"ד שרש"י מפרש על הפסוק קדושים תהיו כי קדוש אני וגו' (ויקרא יט. ב), הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, וכן קדושים יהיו וגו' והיו קודש אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלוהיו, וקדשתו וגו' קדש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם (ויקרא כא. ו-ז-ח), עד כאן ברש"י. וממילא אף כאן רש"י לשיטתו שם, וזה שאמר כאן וקדשתם שיכינו עצמם, ואיזו הכנה, זה שאמר משה לישראל להלן היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שם יט. טו). אך בפשטות חשבתי, שבכאן לך אל העם וקדשתם, אומר רש"י לשון הכנה, משא"כ בכל מקום הוא לשון קדושה ופרישה מעבירה. לפי שכאן לא שייך לשון פרישה מעבירה לפי שהיה זה עדיין קודם מתן תורה. וקדושה לא שייך ללא התורה הקדושה, ולכן קדושה כאן היא ודאי הכנה בלבד. ולפי"ז גם מה שנאמר בעשרת הדברות בפרשתנו אף היא, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו (שמות כ. י) ופירש רש"י בירכו במן לכופלו בשישי וקדשו במן שלא היה יורד בו. וזהו גם ויקדשהו מלשון הכנה, כי לא שייך כלפי מעלה מה שפירש רש"י בקדושים תהיו, וגם ויקדשהו היה מבריאת העולם קודם מתן תורה. שבת שלום ומבורך.
מהגיגיי לפרשת השבוע, הפרשה שם מסופר על מתן תורה. ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וגו' כי ביום השלשי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני (שמות יט. י-יא). וברש"י וקדשתם, וזימנתם, שיכינו עצמם היום ומחר. וחשבתי לענ"ד שרש"י מפרש על הפסוק קדושים תהיו כי קדוש אני וגו' (ויקרא יט. ב), הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה, וכן קדושים יהיו וגו' והיו קודש אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלוהיו, וקדשתו וגו' קדש יהיה לך כי קדוש אני ה' מקדשכם (ויקרא כא. ו-ז-ח), עד כאן ברש"י. וממילא אף כאן רש"י לשיטתו שם, וזה שאמר כאן וקדשתם שיכינו עצמם, ואיזו הכנה, זה שאמר משה לישראל להלן היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה (שם יט. טו). אך בפשטות חשבתי, שבכאן לך אל העם וקדשתם, אומר רש"י לשון הכנה, משא"כ בכל מקום הוא לשון קדושה ופרישה מעבירה. לפי שכאן לא שייך לשון פרישה מעבירה לפי שהיה זה עדיין קודם מתן תורה. וקדושה לא שייך ללא התורה הקדושה, ולכן קדושה כאן היא ודאי הכנה בלבד. ולפי"ז גם מה שנאמר בעשרת הדברות בפרשתנו אף היא, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו (שמות כ. י) ופירש רש"י בירכו במן לכופלו בשישי וקדשו במן שלא היה יורד בו. וזהו גם ויקדשהו מלשון הכנה, כי לא שייך כלפי מעלה מה שפירש רש"י בקדושים תהיו, וגם ויקדשהו היה מבריאת העולם קודם מתן תורה. שבת שלום ומבורך.