לפריצ´ר
פריצ´ר, קודם כל, אומנות היא, אם אהיה פשטני וכוללני, משהו שמנסה לגרום לך הנאה אסתטית, או להעביר לך מסר דרך הנאה אסטתית. פילוסופיה, לפחות הקלסאית, בכלל לא מתעסקת בזה. פילוסופיה מחזקת את התזה שלי, אם אנשים שיצאו מאותן נקודות הנחה שיוצאים כאן (אתאיזם, חומר בלבד, וכו´) טענו שאין מוסר אתאיסטי. כל עוד לא נמצא אדם אחד ברמתם, אני יכול לפחות להראות, שכל החוכמה וההגיון שמתפארים בו כאן, הוא לא יותר משחצנות של כאלו שחושבים שהם ברמתם של אנשים חכמים אחרים. בקשר למדע שלא נזקק לכך - יש לי חדשות בשבילך. אנשים כמו דקארט ואריסטו, שעסקו במדע, טרחו גם לבסס את זה פילוסופית. בכלל, המדע נזקק מאד לפילוסופיה לא רק בתחומי אתיקה מדעית, אלא בכך שהוא נזקק לבסיס האמפירי שמספקת הפילוסופיה. ללא ההנחה שחושיך והנסיון הם המפתח להבנת המצאיות, אין למדע שום טעם ובסיס. מועיל הוא הנשוא, יעיל הוא לוואי. אם משהו הוא מועיל, והמטרה שלי היא תועלת, הרי שהוא יעיל למטרתי. לא, לא חזרנו לויכוח הזה, שכן נשארנו באותה נקודה - לתועלתנות שכונתה מוסר יש דיאלוג רק עם גורמים שיכולים להועיל. האם למשל, תערוך דיון מוסרי (ואני מדבר על המוסר האנושי, לא על החמלה האנושית) עם חתול? האם תאשים אותו על שגנב מחברו או רצח? האם תצפה ממנו למה שאתה מצפה מאדם? אני מניח שלא. למה? כי עם חתול אי אפשר לנהל דיאלוג מוסרי. לעומת זאת, מאמא תרזה ומאדולף היטלר כן תצפה לאי אילו דברים. למה? כי לא משנה באיזו דרך בחרו, הם עדיין חלק מאותה חברה שיש לך דיאלוג מוסרי איתה. אם אתה טוען שהמוסר הוא לא יותר מתועלתנות, אזי אינך יכול לנהל דיאלוג תועלתני עם גורמים עקרים.
פריצ´ר, קודם כל, אומנות היא, אם אהיה פשטני וכוללני, משהו שמנסה לגרום לך הנאה אסתטית, או להעביר לך מסר דרך הנאה אסטתית. פילוסופיה, לפחות הקלסאית, בכלל לא מתעסקת בזה. פילוסופיה מחזקת את התזה שלי, אם אנשים שיצאו מאותן נקודות הנחה שיוצאים כאן (אתאיזם, חומר בלבד, וכו´) טענו שאין מוסר אתאיסטי. כל עוד לא נמצא אדם אחד ברמתם, אני יכול לפחות להראות, שכל החוכמה וההגיון שמתפארים בו כאן, הוא לא יותר משחצנות של כאלו שחושבים שהם ברמתם של אנשים חכמים אחרים. בקשר למדע שלא נזקק לכך - יש לי חדשות בשבילך. אנשים כמו דקארט ואריסטו, שעסקו במדע, טרחו גם לבסס את זה פילוסופית. בכלל, המדע נזקק מאד לפילוסופיה לא רק בתחומי אתיקה מדעית, אלא בכך שהוא נזקק לבסיס האמפירי שמספקת הפילוסופיה. ללא ההנחה שחושיך והנסיון הם המפתח להבנת המצאיות, אין למדע שום טעם ובסיס. מועיל הוא הנשוא, יעיל הוא לוואי. אם משהו הוא מועיל, והמטרה שלי היא תועלת, הרי שהוא יעיל למטרתי. לא, לא חזרנו לויכוח הזה, שכן נשארנו באותה נקודה - לתועלתנות שכונתה מוסר יש דיאלוג רק עם גורמים שיכולים להועיל. האם למשל, תערוך דיון מוסרי (ואני מדבר על המוסר האנושי, לא על החמלה האנושית) עם חתול? האם תאשים אותו על שגנב מחברו או רצח? האם תצפה ממנו למה שאתה מצפה מאדם? אני מניח שלא. למה? כי עם חתול אי אפשר לנהל דיאלוג מוסרי. לעומת זאת, מאמא תרזה ומאדולף היטלר כן תצפה לאי אילו דברים. למה? כי לא משנה באיזו דרך בחרו, הם עדיין חלק מאותה חברה שיש לך דיאלוג מוסרי איתה. אם אתה טוען שהמוסר הוא לא יותר מתועלתנות, אזי אינך יכול לנהל דיאלוג תועלתני עם גורמים עקרים.