לפרוק ולהתייעץ
אז ככה..
היא הייתה החברה הכי טובה שלי,חברת נפש כמו שאומרים הכרנו בתיכון אני כבר 3 שנים מחוץ לארון והיא תמיד הגדירה את עצמה כסטרייטית ,לפני שנתיים היא באה אלי ואמרה לי שהיא אוהבת אותי וניהלנו זוגיות במשך שנה ו 8 חודשים.
היא הייתה כל העולם שלי כזאת אהבה ענקית הייתה ,פשוט זוגיות מושלמת...לפני כחודשיים זה נגמר ,בטענה מצידה שהיא רוצה חיים יותר קלים התחלה חדשה (בדיוק היה ראש השנה).
ועזבה..היה לי קשה להתנתק מצאתי את עצמי בהתחלה מנסה להחזיר אותה ואח"כ מתקשרת אליה אחת לשבועיים כי הייתי צמאה לקול שלה אבל היא הרגה אותי באדישות שלה בהחלטיות שלה ..
לפני שבוע היא שמעה שכל מיני חברים רחוקים ידעו שאני והיא ניהלנו זוגיות לקחה את זה קשה ואמרה לי שהיא לא רוצה שאף אחד ידע הרגשתי כ"כ גרוע למה היא מתביישת?? נתתי לה את הכל , כל מה שאפשר לתת
למה היחס הזה פתאום? למה היא רוצה גבר? למה פאקינג גבר יותר טוב ממני??
איך מתמודדים? הגעגוע חזק , עברו כבר חודשיים ואני מרגישה תקועה ,כל יום שעובר אני עדיין עצובה מבפנים בזמן שהיא מאושרת מחייכת מתייפייפת מכירה אנשים חדשים ..
אבל נראה לי שאני הדפוקה למה יצאתי עם מישהי שאמרה לי מראש שהיא סטרייטית? מה חשבתי לעצמי? חשבתי בתמימות שאהבה תהיה חזקה מכל .. טעיתי.. וכל סופ"ש מחדש אני מוצאת את עצמי בעצבות ובאכזבה
ובמחשבות עליה...
מה עושים כדי לעקור את ההרגשה הזאת? איך מתקדמים?
אז ככה..
היא הייתה החברה הכי טובה שלי,חברת נפש כמו שאומרים הכרנו בתיכון אני כבר 3 שנים מחוץ לארון והיא תמיד הגדירה את עצמה כסטרייטית ,לפני שנתיים היא באה אלי ואמרה לי שהיא אוהבת אותי וניהלנו זוגיות במשך שנה ו 8 חודשים.
היא הייתה כל העולם שלי כזאת אהבה ענקית הייתה ,פשוט זוגיות מושלמת...לפני כחודשיים זה נגמר ,בטענה מצידה שהיא רוצה חיים יותר קלים התחלה חדשה (בדיוק היה ראש השנה).
ועזבה..היה לי קשה להתנתק מצאתי את עצמי בהתחלה מנסה להחזיר אותה ואח"כ מתקשרת אליה אחת לשבועיים כי הייתי צמאה לקול שלה אבל היא הרגה אותי באדישות שלה בהחלטיות שלה ..
לפני שבוע היא שמעה שכל מיני חברים רחוקים ידעו שאני והיא ניהלנו זוגיות לקחה את זה קשה ואמרה לי שהיא לא רוצה שאף אחד ידע הרגשתי כ"כ גרוע למה היא מתביישת?? נתתי לה את הכל , כל מה שאפשר לתת
למה היחס הזה פתאום? למה היא רוצה גבר? למה פאקינג גבר יותר טוב ממני??
איך מתמודדים? הגעגוע חזק , עברו כבר חודשיים ואני מרגישה תקועה ,כל יום שעובר אני עדיין עצובה מבפנים בזמן שהיא מאושרת מחייכת מתייפייפת מכירה אנשים חדשים ..
אבל נראה לי שאני הדפוקה למה יצאתי עם מישהי שאמרה לי מראש שהיא סטרייטית? מה חשבתי לעצמי? חשבתי בתמימות שאהבה תהיה חזקה מכל .. טעיתי.. וכל סופ"ש מחדש אני מוצאת את עצמי בעצבות ובאכזבה
ובמחשבות עליה...
מה עושים כדי לעקור את ההרגשה הזאת? איך מתקדמים?
