לפעמים כשהגשם יורד....,

לפעמים כשהגשם יורד....,

אני בבית,והגשם יורד בחוץ. וילד קטן מתחיל בין הטיפות לרוץ. והמים יורדים כמו הדמעות. מעלים בי תהיות,וזכרונות. והריח של הרוח של יום חורפי. גורמת לרצות שתהיה שוב איתי. הפוך לא מחמם,כי הקור ביפנים. ומהחלון הזכרונות משתקפים. אז עוד חורף בלעדיך,עצוב ולבד. כי אותך לא יכול להחליף אף אחד. ובלילה,גם כשאחבק את האיש שאיתי. אאעצום עינים ואחשוב עליך אהובי. כי זה עוד חורף שטוף בכאב. על האדם שלנצח אוהב בלב.
 
האמת....

פעם חשבתי שכך ארגיש.... שלעולם לא אצליח לאהוב שוב.... אך הזמן חולף לו ואיתו עוקצו של הכאב.... הצלקות עדיין שם ולצערי אפילו אינני אשם בהם אך האפשרות לאהוב חזרה.... ודווקא להיפך.... הכאב והרצון לאהוב במשך תקופה ארוכה רק מגביר את התחושות אני חושב..... בקרוב אצל כולנו אהבה מושלמת וטובה!
 

ר לייבל

New member
את מי?מה?למה?מדוע?נמקי?פרטי?

חח אם את אוהבת זה אומר שעוד לא התייאשת מהחיים.למי כתבת את זה לי?או לאלוקים?
 
למעלה