לפעמים אני כ"כ נואשת

[ואם אני שמנה]

לפעמים אני כ"כ נואשת

שאי מחכה למסרים בקוצר רוח, מאנשים שאני לא מכירה. שכותבים לי כל מיני דברים בליל לאכיר אותי בכלל. ואני חושבת שזה נורא נואש מצידי לחכות למסרים אבל לפעמים זה הקשר היחיד שיש לי אם אנשים אחרים. לפעמים אני מרגישה יותר טוב עם עצמי. האם זה נכראה לכם נורמלי או שאני צריכה טיפול דחוף?

 

[leeloo]

לאט לאט שויואה שויואה פרה פרה

דבר ראשון, אין דבר כזה נורמלי. רק שתדעי. דבר שני, אני זוכרת שהתכתבתי לפני יותר מחצי שנה עם מישהו שסיפר לי כמה כיף לראות "יש לך הודעה חדשה", והוא לא אחד שהייתי מגדירה אותו "נואש", ממש לא. והאמת שהסכמתי איתו, הדבר הזה כל-כך חמוד כשהוא מהבהב.. ואם הוא רושם שיש יותר מהודעה אחת - אז בכלל! עכשיו אולי באמת את פשוט קצת משועממת. אם מסרים זה הקשר היחידי שלך עם אנשים, המסרים אינה הבעיה העיקרית. הבעיה נעוצה בכך שכנראה את לא יוצאת מספיק ולא מתראה עם "העולם החיצון". נכון שכיף לערבב בין "המציאות" ל"מציאות הוירטואלית", אבל לפעמים את פשוט צריכה לעשות איזון בין השתיים, ולפגוש ולדבר עם אנשים שאינם קשורים למחשב שלך בצורה זו או אחרת.. בקיצור, אל תחששי על "נורמליותך", את פשוט צריכה לצאת יותר, לפגוש אנשים, לראות שיש חיים מעבר למחשב (למרות שזה נורא קשה..). בהצלחה.

 

[אוֹרן]

אמ...

אז אני מניח שאותי צריכים לאשפז? כולי נמלא אושר וחיוך עילאי כשאני רואה את המכתב הזה שם למעלה מהבהב. מישהו זוכר שאני חי. איזה יופי. אני כמעט יכול לפרוץ בריקודים. חמודה, אין רע בזה שאת מחכה למסר. היתה איזו תקופה שהייתי כותב דברים בפורומים, לאו דווקא אמיתיים, אבל "סוחטי תגובות", כי רציתי שיגיבו, רציתי שישלחו לי מסרים. זה די טבעי שרוצים שיתייחסו אלייך, ולא חשוב אם זה במציאות או וירטואלית. כמו שלילו אמרה, אני גם חושב שכדאי לך לצאת יותר, לפגוש אנשים, אבל גם באינטרנט את יכולה לפגוש אנשים. את יכולה לגלוש בפורומים באופן קבוע ולהכיר אנשים שיכולים להיות חברייך הטובים ביותר, וירטואלית וגם במציאות. את יכולה לגלוש בצ´אטים, להיכנס לאיזה חדר עם הרבה אנשים ולהשתלב בשיחה. במציאות זה יותר קשה לעשות את זה, אז תעשי את זה שלב שלב, ואת יכולה להתחיל באינטרנט. ותאמיני לי שאם תגיעי לקבוצה של אנשים שבמשך זמן יראו אותך בחברתם, את לאט לאט תהיי חלק מהם ותקבלי מהם יחס. הכל תלוי במה שתתני ואיך שתיפתחי אל אנשים. אל תרגישי רע עם עצמך. תגרמי לאנשים לאהוב אותך בגלל מי שאת.

 

[ל יב י]

גם אני נורא אוהבת לקבל מסרים

אבל בזמן האחרון אף אחד לא כותב לי.

 

[מיטללל]

ליבי, מסר נשלח

 

[shellyland]

גם ממני

 

[freedom rider]

נורמלי לחלוטין

לרצות ליצור קשרים, לתקשר עם אנשים, להכיר אנשים חדשים זה נורמלי. וגם זה שהאינטרנט מהווה צינור קשר יחיד או כמעט יחיד - זה גם נורמלי. הבה נודה למזלנו הטוב שאנו חיים בזמן ובמקום שבו כלי תקשורת מופלא זה עומד לרשותנו. אחרת, באמת שהיינו משתגעים.

 

[אפי היקרה]

ואני רוצה לשאול אותך

שני דברים: האחד, האם הבעיה היא במסרים בלבד או שיש בעיה יותר גדולה, שממנה נגזרת השאלה השניה שלי: מהו פשר הניק שבחרת לעצמך? אם המטפורה של "מסר" היא הגדרתך שלך ליחס, אז אני מניחה שהעונים לפניי הסבירו שגם הם זקוקים לתשומת הלב מדי פעם בפעם. אם הבעיה היא שאין מי שייתן לך יחס, השאלה היא האם את נותנת יחס בחזרה, האם ניסית, מה ניסית, והאם את גם חושבת שלא מגיע לך יחס? הארה: השאלות לא היו רטוריות, אני מקווה שתקראי את שאלותיי וגם תעני.

 

[ואם אני שמנה]

תודה על התגובות שלכם ולגבי השאלות

אז בחרתי לי כזה ניק בגלל שאני שמנה. ואני מרגישה לא טוב אם זה שאני שמנה ואין לי בנזוג. ובגלל שאני לא מרגישה טוב אם עצמי אז לפעמים אני אנטיפטית ומסתגרת.

 

[אושר מ]

הרגשה עצמית ובטחון עצמי

למרות שהם קשורים יחד מאוד, הם שונים במהותם. משום שההרגשה ניתנת פחות לשינוי שלך עצמך ויותר לזה של הסביבה. אם מפריע לך איך שאת ניראית, תמיד יש מה לעשותב קשר לזה. למשל להתאמן בחדר כושר? גם שורף שומנים, וגם נותן הרגשה מצויינת לכל היום... באשר לאנטיפתיות וכו´... הבטחון העצמי שלך נפגע מאיך שאת מרגישה עם עצמך. אבל זה נתון בידיך. להעלות את הביטחון העצמי זה לא קל, אבל זה אפשרי. זה חייב להעשות בהדרגתיות, ובהמשך ישיר להרגשתך... חשבת לנסות להעלות את הבטחון שלך? חשבת אולי להכריח את עצמך שלא להיות אנטיפתית גם כשאת מרגישה רע עם עצמך?

 

[freedom rider]

הניק שלך הוא בעצם שאלה

והתשובה היא "אז מה זה משנה, בעצם?" אני פעם התחתנתי עם מישהי רזה וחתיכה, וגם אני הייתי אז רזה (ואולי אף חתיך). גם אני וגם היא שוקלים היום יותר ממשקלנו אז. אני הגעתי כבר אל סף ה-100 ק"ג לפני שירדתי חזרה למשקל נורמלי (עכשיו יש לי עודף של 4 ק"ג שזה לא ממש נורא). גם היא, משקלה עלה וירד. המשקל ממש לא משנה, זה לא מה ששבר אותנו (טוב, היו דברים אחרים ששברו אותנו, אבל זה סיפור אחר לגמרי). וגם היו לי, וגם לה, תקופות ללא בן/בת זוג. היום אני לבד, וככל הידוע לי גם היא. ואני יודע שארבעת הק"ג העודפים שלי לא יפריעו לי למצוא בת זוג חדשה (אבל יש לי חסרונות אחרים, שאני מנסה להתגבר עליהם), ואני גם יודע שבת זוג לא בוחרים על פי המשקל. הגיע הזמן שגם את תדעי זאת.

 

[אושר מ]

מקפיצה

כי אני חושבת שתשובתו של פרידום מאוד לעניין...

 

[shellyland]

הניק שלך הוא בעצם התרסה

תראו מה זה - היא שאלה שלה כנה וכואבת, ובמקום לענות לה ישירות על השאלה, נתפסנו לניק שלה ולזה שהיא שמנה, כמו שבטח קורה לה הרבה מאוד פעמים בחיים, שם היא לא צריכה ניק בשביל שידעו שהיא שמנה. למעשה, התעלמנו לגמרי ממה שהיא אומרת בניק. קל נורא להגיד "אז תעשי עם זה משהו". קשה יותר לבצע. אחותי היקרה: גם אני שמנה (מוכנה להתערב איתך שהרבה יותר ממך) וגם אני מרגישה עם זה לא טוב, אבל בשום פנים ואופן לא מוכנה לתת לזה להפוך אותי לאנטיפטית או למסתגרת. אני מבינה את ה"אז מה אם אני שמנה" שלך כ"יש לי הרבה מאוד דברים אחרים|סדכגש| להציע" וחביבתי - עד שלא תתחילי באמת להציע את אותם דברים, לא יהיה מי שיקול אם לקחת אותם או לא. תראי מה זה - בעולם הוירטואלי, כנראה, נורא קל לך ליצור קשרים, ואפילו כאלה בעלי חשיבות רגשית גדולה עבורך (ואני מרשה לעצמי להניח שגם עבור הצד השני). איפה כל זה נעלם בעולם האמיתי? תפסיקי להסתתר מאחורי מעטפת המשקל העודף שלך ולהשתמש בה כדי להרחיק אנשים ממך ומרגשותייך. נכון. את שמנה. אז מה? אז זה הופך אותך ללא נחמדה? לא חכמה? לא מעניינת? לא שווה? נחותה? תפסיקי להשתמש בזה כתירוץ לכעוס על העולם ועל עצמך. אם את תקבלי את זה בהבנה תראי שגם אחרים יקבלו את זה כך. את לא חייבת להיות מרוצה מהמצב, רק להגיד לעצמך "כזאת אני. יש לי בעייה ואין לי כרגע את הכוחות הדרושים על מנת להתגבר עליה", וברגע שתהיי מסוגלת להגיד את זה בלי להתבייש או בלי לשפוט את עצמך, דברים ישתנו. אני מבטיחה. מנסיון.

 

[shellyland]

התחרבשה לי ההדגשה ../images/Emo5.gif

 

[ואם אני שמנה]

יש אנשים ששופטים אחרים לפי צורתם

החיצונית. יש מעטים שלא ויש רבים שכן. ואני לא מדברת על אנשים שלא נמשכים לשמנות, זכותם. אני מדברת על גברים ונשים שמסיקים מסקנות מאדם שמן כמו שהוא עצלן, שהוא חסר מיטובציה, שהוא מזניח את עצמו ועוד. וזה מאד מפריע. גם היום מאד מודרני להיות רזה ואם אתה ממש חריג אז כאילו שאתה לא שייך לחברה. אני, אותו בנאדם שאני, שהייתי פעם בגוף אחר, והיה לי פחות מה להציע מבחנית ידע וחוכמת חיים, הייתי יותר רצויה כי הסיקו מסקנות עך סמך הצורה החיצונית שלי וגם יותר שמחו להיות בחברתי. אני יודעת שהבעיה העיקרית שלי היא שבד"כ אני לא מרוצה מעצמי ואני משדרת את זה אבל גם זה לא הוגן לומר שלסביבה לא משנה איך את נראית. וגם כאן בעולם הוירטואלי אני בוחרת בניק שכזה שמראה את צורתי החיצונית קודם כל ורק אחר כך מי שבוחר לקרוא את דברי גם יכול קצת להכיר אותי. בדיוק כמו בעולם האמיתי. אם הייתי בוחרת לי בניק אחר, שלא אומר עלי כלום או שאומר עלי שאני יפה ובלונדינית, הייתי משקרת בעצם לעצמי וגם לאחרים.. תדוה לכם.

 

[shellyland]

אז אל תהיי

עצלנית וחסרת מוטיבציה ואל תזניחי את עצמך ותוכיחי להם שהם טועים. תראי, אני לא יודעת כמה את "שמנה", אבל יש מידה מסויימת של עודף משקל שבהחלט משדרת כלפי חוץ "משהו אצלי לא לגמרי בשליטה". אפשר להתעלם מזה ולהגיד "אז מה אם אני שמנה" ואפשר להתמודד אם זה ולהגיד "נכון, קשה לי. אז מה?". את מרגישה את ההבדל? לסיבה משנה, בעיקר, אם את אוהבת ומכבדת את עצמך. בתחושה הפנימית שלי (תקראי לזה אינטואיציה, תקראי לזה ניחוש, מה שבא לך) יש משהו בחומות שאת שמה מסביבך שנועד להרחיק ממך אנשים, או לפחות לבחון עד כמה הם באמת רוצים להתקרב ומוכנים להתאמץ בשביל זה. למה שתברחי בניק כמו "הבלונדינית" או "היפה"? כמה נשים ברשת את מכירה שיש להן ניקים שמעידים על צורתן החיצונית? זה שאני בחרתי לי ניק שמתייחס למי שאני ולא לאיך שאני נראית, זה אומר שאני משקרת למישהו? צאי מזה. הניחי לאנשים לאהוב אותך כמו שאת, עם הדפקטים. ושלא תביני אותי לא נכון: הדפקטים הם לא אותם כמה קילוגרמים שאת רוצה להשיל, אלא הקושי שאת מרגישה עם אותם קילוגרמים ומה שהם גורמים לך להיות. אבל את כאילו "מסיחה" את דעתם של האנשים (בדיוק כמו שקורה לי ממש עכשיו) מזה שיש לך בעיות וקשיים אמיתיים לזה שיש לך בעיית משקל. אני אומרת לך: אז מה אם את שמנה?

 

[shellyland]

לסיבה=לסביבה שתברחי-שתבחרי

 

[freedom rider]

../images/Emo45.gif מסכים עם כל מילה

 

[אושר מ]

זה ממש כיף לקבל מסרים

לראות הצד הודעה מהבהבת (מבחור שיצאתי איתו לפני 7 חודשים. אמאל´ה. לא קשור), זה הדבר הכי כיפי בעולם... זה מראה לך בצורה חמודה כזו שאנשים חושבים עליך... וכמו שליאת אמרה אין דבר כזה נורמלי... אם את חושבת שאת רוצה יותר מרק קשר כזה, אז תתחילי לצאת ולבלות...

 

[shellyland]

זה לא נראה לי לא נורמלי

ואני לא חושבת שאת צריכה טיפול דחוף אבל עצם זה שאת מעסיקה את עצמך בשאלה הזאת בכלל מראה לי שכנראה כדאי שתלכי לטיפול, ולא בגגל שמשהו אצלך לא בסדר או לא "נורמלי" אלא בגלל שמציקים לך דברים, שהם כנראה הרבה יותר עמוקים מסתם הודעה בתיבת המסרים של תפוז.