לפעמים אני חושבת

שKקירה

New member
לפעמים אני חושבת

שזורם לי אש או חומר תבערה בורידים.
אני מרגישה מעוצבנת כ"כ. . ואין לי איך להוציא את זה חוץ מלבכות עם עצמי. ולספר לכם.
ולא זה לא שקרה איזה משו דרמטי.. זה סתם הריח של הצבע החדש בבית שמתערבב לי עם אדים למינהם ו
עולה למוח.. זה העייפות. זה הבקשות תעשי ככה תזיזי תחזירי תביאי תעלי תורידי. .. זה הדרך להדסה הלוך חזור והשהות שם.. אגב בשבוע שעבר נפרדנו מ 3 אנשים בחדר.. הלכו לעולמם.. זה הבום של חזרה ללימודים.. זה השיער שלא מסודר ולא רוצה להסתדר זה המחשבות. . זה הכל וזה לא כלום .. זה סתם יום כזה ... יאלה חיבוקים עידודים פירגונים מחמאות בדיחות הכל יתקבל בברכה.
 


אין מה לומר.
לבכות הבכי משחרר?

אני היום לא הלכתי לעבודה מרוב שעוברים עלי ימים נוראיים.

בסוף מתרגלים להכל.
http://www.youtube.com/watch?v=WR46juniQ0g
 

השלושר

New member
בדיחה 1 - של חנונים

אטום מימן נכנס לפאב בניו יורק, נראה קצת לחוץ.
מגיע עד הבר, קורא לברמן ושואל אותו אם הוא ראה אלקטרון בסביבה,
הוא היה פה קודם והלך, הוא חושב שהוא שכח את האלקטרון שלו.
הברמן עונה לו באנגלית, שידבר אנגלית, כי זו ניו יורק.
האלקטרון צועק אליו

'Have you seen an electron, I think I've lost mine ' -

הברמן שואל אותו

' ? Lost an electron, here, are you sure' -

' !!! Yes, I'm positive ' -
 

השלושר

New member
בדיחה 2 - הטייס הבריטי

במלחה"ע ה-II נפל טייס בריטי פצוע בשבי הגרמני.
אחרי מספר ימים, הודיעו לו שבשל מצבו, נאלצים לקטוע לו רגל.
הטייס שמע, וביקש מהגרמנים בקשה: שבפעם הבאה שיטוסו
מעל בריטניה, יצניחו את הרגל מעל הכפר שלו, שתיקבר שם.
הגרמנים חשבו, והסכימו.

חולפים שבועיים, ומודיעים לו שבשל המשך ההידרדרות,
הם נאלצים לקטוע לו גם את הרגל השנייה. הטייס הבין,
ושוב ביקש מהם בקשה דומה, שיצניחו גם אותה מעל הכפר שלו.
ושוב הסכימו הגרמנים.

חודש חולף, ועתה מודיעים לטייס שגם את אחת מידיו ייאלצו להוריד.
הטייס מקבל את הדין, ושוב מבקש שתוצנח ידו מעל הכפר שלו באנגליה.
הרופאים מתייעצים ביניהם, ויוצאים מהחדר.
לאחר שעה קלה הם חוזרים לחדר בלוויית קצין גסטאפו חמור סבר,
ומסבירים לטייס שהפעם לא יוכלו להיענות לבקשתו.
הטייס מבקש הסבר אולם קצין הגסטאפו קוטע אותו בחריפות:

' !!! Nein !! Ve sink you are trying to ezcape '
 
למעלה