לפני שנים אמר לי חבר

מנור9

New member
לפני שנים אמר לי חבר

שהעלבון הגדול ביותר זה להגיד לפולני שהוא בא מעיירה קטנה - מאווי מיאסטצ'קו Mawe Miastechko אולי זה בא לבטא את ההתנשאות ותחושת התרבותיות (כביכול) של הוורשבסקים הזלודג'ים (לודג'יה) והקרקוביאצ'קים למיניהם (הכל באהבה גדולה) מה דעתכם
 

deebeebee

New member
כמו בסיפוריו של שלום עליכם

בהם הכינוי 'כסריליבקך' (כתריאלים) הוא לא בדיוק מחמאה. אני נוהגת להשתתף באזכרות לזכר קורבנות השואה של שתי עיירות קטנות ועיר גדולה אחת בפולין. שמתי לב שקיים הבדל גדול בגישה. אני לא חושבת שזה יחודי לפולין, זה קיים גם בארצות אחרות. בארצות הברית היתה סדרת טלוויזיה קומית אודות משפחה כפרית פשוטה ביותר שעברה לגור בוילה מפוארת בבברלי הילס והיא נקראה בברלי הילביליס. הילביליס הוא כינוי לאנשי העיירות הנידחות- פשוטים ובורים וכדומה.
 

מנור9

New member
כך זה נראה בכל העולם

הכפריים לעתים במקומות נידחים במדינה מתפרנסים מחקלאות ומרעה, ראי התופעה המוכרת במדינות מזרח אירופה של יום השוק שבו הכפריים באים להציע את מרכולתם בטבורה של העיר, ולעומתם האינטליגנציה העירונית התעשיינים וכדומה. אגב אבי נולד בדוקלא (הגירה מצ'כיה אולי, ידועה נבחרת הכדורגל דוקלא פראג) שזו עיירה די קטנה בדרום מזרח המדינה. בקרתי שם במסע שורשים.
 

ט א

New member
חוץ מאשר בישראל הישנה - אז החקלאות נחשבה

להגשמת האידיאל הציוני. לכן לא פלא שחידושים עולמיים רבים בתחום החקלאות באו מישראל. גם במשפחתי הלודז'אית ניכרה ההתנשאות כלפי יוצאי העיירות, חרף האמונה בסולדיריות עם האדם באשר הוא אדם.... אך גם בלודז' עצמה היתה חלוקה מעמדית: בני הפועלים והעניים שדיברו יידיש, וידם לא היתה משגת ללמוד בגימנסיות ששכר הלימוד בהן היה יקר - לעומת בני משפחות מבוססות יותר, שיכלו, גם אם בקושי, לאפשר לילידהן ללמוד בגימנסיה ואף באוניברסיטה. תנועת הנוער גורדוניה, ששמה לעצמה למטרה למשוך את בני מעמד הפועלים, היתה זו שהפגישה ויצרה אינטגרציה בין המעמדות (ואולי היו מסגרות נוספות דומות?).
 

מנור9

New member
זכרונותי מביקור בלודז' ב 95 הוא של

צעירות יפות והדורות לבושות במיטב האופנה האירופאית. לא מפליא בעיר של תעשיית טקסטיל.
 

מנור9

New member
../images/Emo51.gif תודה על התיקון

כמי שעזב את פולין בינקותו אינני אמון ברב עוונותי כאחי הבכירים שעוד הספיקו ללמוד שם בבית הספר. טוב שאני עדיין זוכר את הפונטיקה. למעשה בני גילי שעלו ב 57 עונים על כך . אנסה למלא את החסר המידת האפשר
 

Apellai

New member
אני מניחה שאתה מדבר על יהודים מעיירות לעומת

יהודים מערים גדולות (לא פולנים אמיתיים). ההערה שלך נכונה, וההבדל הבסיסי הוא בשפה שבה דיברו בבית - אידיש בעיירות ופולנית בערים הגדולות. ורשאי - Warszawiak (ורשאביאק) תושב קרקוב - Krakowianin תושב לודז' - Łodzianin ז לודז'י - מלודז' (אגב, נהוג לא להגיד: מלודז' (ז לודז'י), שנשמע כמו ההמילה גנב בפולנית אלא "מהעיר לודז'" (ז מיאסטה לודז'י)
 

deebeebee

New member
ובמקרה של פולנים אמיתים

לא קיים הבדל בין הכפריים לבין העירונים?
 

Apellai

New member
בכל מדינה שיש בה הבדל מובהק בין העיר לכפר

קיים ההבדל הזה ויש על כך מחקרים. הרבה פעמים יש לו גם זיקה לדת. למשל בארצות שבהן קיימים זרמים שונים של הנצרות, מקושרת הדת הקתולית לכפר, יחד עם ערכים שמרניים והסתייגות מחידושים ואילו אנשי העיר מזוהים יותר עם קדמה, תחרות ודת פרוטסטנטית. אנשי העיר הם אנשי המרכז התרבותי ואנשי הכפר הם הנגררים. העירונים עובדים בעבודות של הצווארון הלבן והכפריים - הצווארון הכחול ועוד ועוד. אצל יהודים פולנים הפרמטרים המגדירים את השוני הם אחרים וכאמור המאפיין החזק ביותר הוא שפת הדיבור
 
למעלה