היות ואני מגשרת מוסמכת -הרשה
נא לי לעדכן אותך. גישור...זה דבר מצויין - כשמטרתו לסיים עימות במקום בהליך משפטי ,בהליך של הבנה בין שני הצדדים, ומציאת הסכם -פתרון שיהיה טוב לשניהם. לכן-אם זוג החליט או שוקל להתגרש, אכן זה הדרך היותר מתורבתת יעילה וזולה מאשר התדיינות ארוכת שנים וסבל משכר עורכי דין למינהם. מגשר באופן כללי- צריך להיות אקדמאי (ולא חושב מאיזה תחום) ועובר הכשרה בגישור בת כמה חלקים, חלקם תיאורטיים, חלקם מעשיים. כדי לגשר בתחום המשפחה- צריך תואר שני אקדמאי בעבודה סוציאלית! ושוב- יכול להיות מכל תחום זהוא בנושא העבודה הסוציאלית. יש מגשרים (ות) במוסדות שציינת-אבל מיועדים ל"נזקקים" שדרגת ניזקקותם מוכחת,ולא כל אחד עומד בקריטריון הניזקקות. זהו אינו שירות צבורי פתוח לכל אחד ואחת. ולכן האלטרנטיבה היא גישור פרטי בד"כ. ואין לי כלום נגד גישור. הגישור נועד ל"סגור "עיסקה. יש מספר מקובל של פגישות,לא מתעסקים בעומק ההוויה הזוגית.הוא שטוח יותר חיצוני יותר.(ואני מכבדת מאד את הגישור, ואף מוסמכת לעניין זה). יעיל מאד כאשר יודעים מה רוצים!!!! אין למעשה יעיל ממנו לסיים נישואין יפה. ישנם שלבים בהליך הדיונים הזוגיים, שהוא מאד נכון ומתאים ויעיל- אבל לא בשלב שעליו כותב מיקי. הוא מתלבט בכלל בעניין הזוגיות, הם צריכים ללבן לעצמם קודם מהם רוצים מהזוגיות שלהם ואיך -הוא ורעייתו. ולשלב זה ראוי שיהיה מי שמיומן בהסנת תהליכי נפש האדם (מטפל משפחתי, הינו בעל תואר שני בפסיכולוגיה והתמחות בהתאם בנושא). אבל לא הייתי דנה לא בהכשרה ולא במחיר(אגב, לא ממש שונה, יתכן אפילו שאצל מגשר זול יותר כי רוצים לגמור מהר את העיסקה)-אלא במה מתאים לזוג במצב שבו הוא נתון עתה. ואני כלל לא מטעה, רק מחדדת את ההבדלים בין שתי האופציות, ואין אחת נכונה ואחת לא נכונה-אלא מידת ההתאמה של זו או אחרת לשלב בו נתון הפונה. בוקר טוב. ומקווה שחידדתי את ההבדלים.
