לפני שאתם רצים לרבנות....
זהו סיפור אמיתי ששמעתי לאחרונה, על איש שהיה פעם שמח, ועכשיו הוא עצוב. שחשב שיש לו, רצה עוד קצת ורק עוד קצת, עבד קשה והיה כל כך קרוב לאושר הגדול. ו-ב-ו-ו-ו-ם - בגלל פזיזות איבד את הכל. הוא הכיר תיירת גרמניה ונישא לה. הוא היה מושבניק, חקלאי חרוץ, והיא עקרת בית, מנסה ללמוד עברית. ילדה ארבעה ילדים, היתה זרה במושב, לא מצאה שפה משותפת עם השכנים. התחילו לבנות בית גדול, בנתיים גרו בבית ישן וקטן, מצטופפים, כל הילדים בחדר אחד. הילדים כל כך חיכו לחדרים פרטיים משלהם, חדרי אמבטיה, גינה. אבא הבטיח - "בקרוב, בתחילת שנת הלימודים לכל אחד מכם תהיה ספריה, מיטה וארון משלו". הוריה עזרו מעט מרחוק והוא עבד מבוקר עד ערב כדי להשלים את הבניה, והיא... היא היתה בודדה ומתגעגעת. יום אחד זה היכה בו, הוא גילה שאישתו מנהלת רומן, ידע גם במי מדובר, המושב קטן וכולם מכירים את כולם. היתה מריבה, הבעל והמאהב אושפזו בעקבותיה, ואז כבר כולם ידעו. הוא מיהר להתגרש, היה כל כך ברור שזה הדבר הנכון לעשות... איפה הוא היום ? האיש הכועס, הנבגד ? את בניית הבית לא השלים, גר אצל הוריו, לאישתו שכר דירה במושב השכן, צריך לשלם מזונות לארבעת ילדיו, הילדים כועסים, לא רוצים לבקר, הבטיח להם בית חדש עם ספריות ומדפים... למכולת במושב הוא לא יכול להכנס, כולם מסתכלים ומדברים, גם לאסיפות המושב לא, למזכירות, ליועץ החקלאות... לא מסוגל לעבוד. בקיצור, אישית אני לא נוקטת שום עמדה, רק משהו שכדאי להיות מודע לו, לפני שאתם רצים לרבנות, לפני שאתם הופכים עולמות, חישבו כמה צעדים קדימה. סיפור של גזור ושמור.
זהו סיפור אמיתי ששמעתי לאחרונה, על איש שהיה פעם שמח, ועכשיו הוא עצוב. שחשב שיש לו, רצה עוד קצת ורק עוד קצת, עבד קשה והיה כל כך קרוב לאושר הגדול. ו-ב-ו-ו-ו-ם - בגלל פזיזות איבד את הכל. הוא הכיר תיירת גרמניה ונישא לה. הוא היה מושבניק, חקלאי חרוץ, והיא עקרת בית, מנסה ללמוד עברית. ילדה ארבעה ילדים, היתה זרה במושב, לא מצאה שפה משותפת עם השכנים. התחילו לבנות בית גדול, בנתיים גרו בבית ישן וקטן, מצטופפים, כל הילדים בחדר אחד. הילדים כל כך חיכו לחדרים פרטיים משלהם, חדרי אמבטיה, גינה. אבא הבטיח - "בקרוב, בתחילת שנת הלימודים לכל אחד מכם תהיה ספריה, מיטה וארון משלו". הוריה עזרו מעט מרחוק והוא עבד מבוקר עד ערב כדי להשלים את הבניה, והיא... היא היתה בודדה ומתגעגעת. יום אחד זה היכה בו, הוא גילה שאישתו מנהלת רומן, ידע גם במי מדובר, המושב קטן וכולם מכירים את כולם. היתה מריבה, הבעל והמאהב אושפזו בעקבותיה, ואז כבר כולם ידעו. הוא מיהר להתגרש, היה כל כך ברור שזה הדבר הנכון לעשות... איפה הוא היום ? האיש הכועס, הנבגד ? את בניית הבית לא השלים, גר אצל הוריו, לאישתו שכר דירה במושב השכן, צריך לשלם מזונות לארבעת ילדיו, הילדים כועסים, לא רוצים לבקר, הבטיח להם בית חדש עם ספריות ומדפים... למכולת במושב הוא לא יכול להכנס, כולם מסתכלים ומדברים, גם לאסיפות המושב לא, למזכירות, ליועץ החקלאות... לא מסוגל לעבוד. בקיצור, אישית אני לא נוקטת שום עמדה, רק משהו שכדאי להיות מודע לו, לפני שאתם רצים לרבנות, לפני שאתם הופכים עולמות, חישבו כמה צעדים קדימה. סיפור של גזור ושמור.
