לפני חופשה

[אלונה מ1]

לפני חופשה

שבת שלום לכל חברי הפורום. לעתים קרובות נכנסת לפורום וכמעט תמיד יש דיון בנושא שמעסיק אותי בכל תחומי הטיפול . רוצה לשתף אותכם בתחושה של לפני יציאה לשבוע ימים מהבית. מאז שבעלי אובחן בשנת 2004 לא התאפשר לי לעזוב אותו אפילו למספר שעות. לפני קרוב לשנה נכנסה אלינו מטפלת פיליפינית. תחילה היו תחושות של זרות וריחוק גם לא ידעה כלום עברית וחוש ההתמצאות שלה היה חלש. היא רק שנה וחצי בארץ וככל שעובר הזמן יש לה יותר ביטחון. היא צעירה ויודעת לקנות לעצמה בגדים תיקים קשקושים ואני שמחה להיות שותפה לתהליך הזה. מ. מבקר כל יום במרכז יום הוא כבר אינו מדבר בכלל ותלוי בכל מובן במטפלת. אוכל מעט מאד לבד וצריך להאכיל אותו. אני נרגשת לקראת הנסיעה לשבוע אבל ברור לי שהיא תסתדר טוב וגם ילדי פה אם חלילה יהיה צורך. קטע קצר מתוך ספר שקראתי לאחרונה. לא מציינת את שם הסופרת ולא את שם הספר בגלל התוכן הרגיש. זה קורות חייה של המספרת בוורשה ועד היום. לקראת סוף הספר היא כותבת. "הכי קשה לי לכתוב את הפרק העוסק במחלתו של ב. אולי בגלל זה שאני ממשיכה לחיות אתו גם עכשיו וזה איננו סיפור מן העבר. זהו ההווה ...ב. ואני מזדקנים כל אחד לחוד כבר 14 שנה. ב. עודו חי הוא קיים ונושם ואוכל - ואיננו....יש לי בעל אבל אין לי פרטנר...אני מתבוננת בו ושואלת את עצמי, האם הוא סובל במחלה הנוראה הזאת? האם זה אנושי שלכך יתגלגל אדם, ועוד אדם מלא חיות כמוהו....." ו לסיום ת פ י ל ה שוכן בסתר ארץ, בצל נפשנו לן המצא לנו מנוח, בצל כנפי אילן, ושמש ואמת - לפסוע בשבילן, ודעת רוך המים שבסלע. וגשם בחפצך, ותת שחקים חילם, פשר לרקיע ולחם לעולם הרבה לנו חוקים לשמוח בעלם, אמננו למותנו, סלה. מאת יהונתן ורדי בן 25 פירסום בכורה בתרבות וספרות של "הארץ" של השבת. אשמח לקבל משוב ולענות ולספר על הנסיעה בשובי. בי בייייי

 

[נילי41]

אלונה יקרה

דבריך אכן מאוד מרגשים ונוגעים ללב. אני ןגם חברותי וחברי לפורום יכולים להבין ולהזדהות עם רגשותיך. גם אצלנו המצב דומה, יוד שלי עודנו חי וקיים ונושם ואוכל, אבל בעצם איננו, כדבריך. כבר מזמן אין לי פרטנר. יש לי בעל שעלי לדאוג לו ולטפל בו כמו בתינוק. גם הוא הולך למרכז היום. עדיין מדבר ועדיין אוכל בתיאבון אבל מתקשה להביע את דבריו במשפט שלם. הרבה פעמים איני יכולה לנחש מה הוא התכוון להגיד. הרבה פעמים הדברים שהוא אומר פוגעים בי כמו אגרוף בבטן... כל הכבוד לך שקמת ועשית מעשה ואת נוסעת לשבוע ימים. צריך הרבה כוח לשם כך. טוב שיש לך מטפלת שכבר התאקלמה אצלכם ואת יכולה לסמוך עליה. זו עזרה גדולה. סעי לשום וחזרי בשלום. הסירי דאגה מלבך והשתדלי ליהנות מנסיעתך ולטעון את המצברים מחדש ושובי בכוחות מחודשים להמשך הדרך הקשה של המחלה האכזרית הזו... מצפה לשמוע ממך על הנסיעה בשובך וגם איך הסתדרו בבית בלעדיך. מאחלת לך נסיעה טובה נילי

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifאלונה היקרה

קודם, נסיעה טובה לך לחופשה של שבוע, גם אני כמוך לא יכולה לעזוב את אישי ,סידרתי לו ללכת למרכז יום חצי יום 4 פעמים בשבוע וזה נותן לי מרווח נשימה כדי לעשות סידורים. גם אני מצאתי דיקלום ליוד שלי ספר לי כוכבי, מאת ששון צנעני ספר לי כוכבי ספר, לאן הלך אהובי? ספר לי ספר כוכב-שחק. מדוע ממני רחק רחק? ספר לי ספר כוכבי ספר, אי מחמד לבבי? ספר נא ספר מזלי ספר, מה יעלה בגורלי? ספר לי ספר כוכבי ספר, אן הלך אהובי? ספר לי ספר כוכב-רום ספר נא ספר אל תדום ספר לי ספר כוכבי ובשורה מעמו לי תביא חושה טרם יפנה יום לאהובי שא ברכת בריאות ושלום.