לפני הכל
אתמול חזרתי משבוע חופשה ולפני קריאת המון הדוא"ל אני מודה לנילי ואריאלה שהגיבו לפני שבוע כששיתפתי את הפורום ביציאה לחופשה. כשפתחתי את הפורום אני קוראת שהחלטת נילי לעשות את הצעד הנדרש להעברת בעלך למוסד גריאטרי. תבורכי על אומץ ליבך והלווי שהמעבר ייטיב אתו ואתך. הוא עדיין יכול להפיק תועלת בפעילויות שמציעים שם. לא תמיד הבית מתאים לצרכיו של החולה וגם הגישה של טיפול אחד לאחד לא הוכח כמתאים ביותר. החופשה כצפוי היתה מהנה כאילו לקחתי החלטה להנות ויהי מה. אחרי כמה ימים הרגשתי פתאום שמשהו פה לא טבעי אני נהנית לבד עם עוד בני משפחה אתם נסעתי ומ. מונח לו אי שם בלבד שלו. כשצילצלתי למטפלת ושאלתי אם שאל עלי כאילו - פתאום חזר אליו הדיבור -, אמרה לא אבל נכנס מדי פעם לחדר שלך. כשחזרתי הם לא היו בבית אחרי כן חזרו ממרכז היום והוא חייך חיוך גדול כשראה אותי הרגשתי ששמח. אחר כך ישב לנוח וניגשתי וליטפתי והוא כך חשתי התרגש וכמעט בכה. היום בבוקר הכל היה כרגיל. המיפגש המישפחתי התקיים בעיר ברטיסלבה עיר מוצא משפחתנו שרובם ניספו בשואה. שרידים מניצולי הדור הצעיר עלינו לארץ מלבד שתי בנות דוד שחיות שם גם היום. נסענו לרגל אירוע של פתיחת תערוכת אומנות של אחד מבני דודי שנפתחה במוזיאון היהודי המקומי מפגש יחיד מאד במינו. אני לא יכולה להסביר לעצמי איך אף אחד מהם לא שאל לשלומו של מ. הרי הוא חי. אני לא נעלבת רק מתפלאה. כאילו במחלתו הוא נעדר מה שבעצם נכון ובכל זאת הוא כאן כנראה רק לחוג הקרוב ביותר לי ולילדים.
אתמול חזרתי משבוע חופשה ולפני קריאת המון הדוא"ל אני מודה לנילי ואריאלה שהגיבו לפני שבוע כששיתפתי את הפורום ביציאה לחופשה. כשפתחתי את הפורום אני קוראת שהחלטת נילי לעשות את הצעד הנדרש להעברת בעלך למוסד גריאטרי. תבורכי על אומץ ליבך והלווי שהמעבר ייטיב אתו ואתך. הוא עדיין יכול להפיק תועלת בפעילויות שמציעים שם. לא תמיד הבית מתאים לצרכיו של החולה וגם הגישה של טיפול אחד לאחד לא הוכח כמתאים ביותר. החופשה כצפוי היתה מהנה כאילו לקחתי החלטה להנות ויהי מה. אחרי כמה ימים הרגשתי פתאום שמשהו פה לא טבעי אני נהנית לבד עם עוד בני משפחה אתם נסעתי ומ. מונח לו אי שם בלבד שלו. כשצילצלתי למטפלת ושאלתי אם שאל עלי כאילו - פתאום חזר אליו הדיבור -, אמרה לא אבל נכנס מדי פעם לחדר שלך. כשחזרתי הם לא היו בבית אחרי כן חזרו ממרכז היום והוא חייך חיוך גדול כשראה אותי הרגשתי ששמח. אחר כך ישב לנוח וניגשתי וליטפתי והוא כך חשתי התרגש וכמעט בכה. היום בבוקר הכל היה כרגיל. המיפגש המישפחתי התקיים בעיר ברטיסלבה עיר מוצא משפחתנו שרובם ניספו בשואה. שרידים מניצולי הדור הצעיר עלינו לארץ מלבד שתי בנות דוד שחיות שם גם היום. נסענו לרגל אירוע של פתיחת תערוכת אומנות של אחד מבני דודי שנפתחה במוזיאון היהודי המקומי מפגש יחיד מאד במינו. אני לא יכולה להסביר לעצמי איך אף אחד מהם לא שאל לשלומו של מ. הרי הוא חי. אני לא נעלבת רק מתפלאה. כאילו במחלתו הוא נעדר מה שבעצם נכון ובכל זאת הוא כאן כנראה רק לחוג הקרוב ביותר לי ולילדים.