לפני ארבע שנים

רינת200

New member
לפני ארבע שנים

לפני ארבע שנים נולדת. לאבד אותך היה לאבד חלום מסוים. אין לי מושג איך היית גדל, מה היה מצחיק אותך, מה היה מרתק אותך, איך היה נשמע הצחוק שלך, או איך היית כועס. כל מה שאני יודעת זה שהיה לך את האף כמו לשני הילדים הגדולים אך לא כמו של הסוכריה, צבע השיער של הגדולה והסוכריה אך לא כמו של לוחם המפלצות. אני יודעת שתכננתי לטייל איתך בחופשת לידה והתלבטתי איזו עגלה לקנות. אני אהבתי אותך ואני עדיין אוהבת, מצטערת שהחלום שלך לא התגשם מקווה שלא קר לך בשמים כשיש רוח- כמו שלוחם המפלצות אמר. אוהבת אותך אמא
 

קיטי08

New member
שולחת לך חיבוק גדול

כל מילה חודרת כל כך עמוק. איזה הפסד, לך ולו. את דואגת כשרוח, אני דואגת כיש גשם. כנראה נדאג לתמיד. שוב חיבוק גדול ביום מרגש זה.
 

mic75

New member
המילים

אני יודעת שאין מילים שיכולים לתאר אובדן של ילד אבל אני יכולה לדעת איך את מרגישה אני שולחת לך המון חיבוקים. ואני בטוחה שהנשמות שלנו נמצאות במקום מקסים ומקודש והכי חשוב שהם תמיד איתנו נשיקות מיכל
 
כל מה שאני יכולה לחשוב עליו זו ההודעה הקודמת

שלך, משבוע שעבר. מה שכתבת על הפגישה בספרייה ועל הידיים המלאות, ההשלמה והשמחה במה שיש. ודווקא על רקע ההודעה ההיא ההודעה הזו עשתה לי חור בבטן. אין הרי ממש דרך לנחם על מה שהיה יכול להיות אם, ולו, אבל נשמע שיש לך המון אהבה ונחמה בשלישייה המוצלחת שלך - הגדולה, לוחם המפלצות והסוכרייה. הבן שלך זכה שיאהבו ויזכרו אותו בלי שהיה צריך להיות מצחיק, מרתק או כועס. בלי שהיה צריך להוכיח למי הוא דומה ומה יצא ממנו. אני חושבת שהוא זכה ובגדול, ועם כל האהבה שמקיפה אותו מתוך הזכרון שלכם אותו אין לי בכלל ספק שהרוח בכלל לא מטרידה אותו.
 
למעלה