ליהי פעם שניה
New member
לפנטום באהבה!
לפני שנים רבות מאוד בארץ רחוקה, היו שתי כלניות: כלנית לבנה שהיו לה 6 *עלי כותרת לבנים ויפים וכלנית אדומה שהיו לה 6 עלי כותרת אדומים ויפים.
יום אחד הלכו הכלניות במדבר. הולכות והולכות ונהיות צמאות.פתאום, באמצע המדבר הן רואות מעין. הגיעו למעיין והתחננו לפניו:"מעין, מעין, אנא תן *לנו ממימך". והמעין ענה: "לא אתן ממימי אלא אם כל אחת תיתן לי עלה כותרת אחד". חושבת הכלנית הלבנה: "אם לא אשתה- אתייבש ואמות, כל היופי יהיה לשווא, אם אתן למעין עלה כותרת אחד יישארו לי עוד 5 עלי כותרת, אבל אני אשתה ואשאר בחיים". חושבת הכלנית האדומה:" אם אתן למעין על כותרת- יופיי יפגם ולא יהיה עוד טעם לחיי. כפי שהצלחתי להגיע עד כאן, אצליח להגיע למעיין אחר ושם אשתה".
הכלנית הלבנה נתנה כותרת אחד ושותה מים ורווה ואילו הכלנית האדומה נשארה צמאה. שתי הכלניות המשיכו בדרכן במדבר. הולכות והולכות ונהיות צמאות. ושוב, הן מגלות פתאום מעין.ושוב הן מבקשות ממנו מים. ושוב המעיין מבקש עלה כותרת מכל אחת. חושבת הכלנית הלבנה:" כבר נתתי עלה כותרת אחד- כך שאין זה משנה אם אתן עוד עלה כותרת. העיקר לשרוד. חושבת הכלנית האדומה:"כפי שהצלחתי להגיע עד כאן בשלום, אני אתאמץ עוד ואגיע למעין הבא. לא אתן למעיין עלה כותרת!!!
הכלנית הלבנה נותנת עוד עלה כותרת. שותה ורווה. ואילו הכלנית האדומה נשארת צמאה. שתי הכלניות המשיכו בדרכן במדבר. הולכות הולכות, הולכות ונהיות צמאות. ושוב רואות מעיין וכן הלאה....
ושוב הכלנית הלבנה מוותרת על עלה כותרת ושותה. הכלנית האדומהנשארה צמאה ומיובשת. וכך הסיפור נמשך עוד 3 מעיינות עד שנגמרים לכלנית הלבנה עלי הכותרת. והן ממשיכות ללכת במדבר עד שהן מתייבשות ומתות.
מוסר השכל:
*
*
*
*
נותנת, לא נותנת בסוף תמיד נובלת.
אבל:
זו שנתנה לפחות נהנתה!!!!!
לפני שנים רבות מאוד בארץ רחוקה, היו שתי כלניות: כלנית לבנה שהיו לה 6 *עלי כותרת לבנים ויפים וכלנית אדומה שהיו לה 6 עלי כותרת אדומים ויפים.
יום אחד הלכו הכלניות במדבר. הולכות והולכות ונהיות צמאות.פתאום, באמצע המדבר הן רואות מעין. הגיעו למעיין והתחננו לפניו:"מעין, מעין, אנא תן *לנו ממימך". והמעין ענה: "לא אתן ממימי אלא אם כל אחת תיתן לי עלה כותרת אחד". חושבת הכלנית הלבנה: "אם לא אשתה- אתייבש ואמות, כל היופי יהיה לשווא, אם אתן למעין עלה כותרת אחד יישארו לי עוד 5 עלי כותרת, אבל אני אשתה ואשאר בחיים". חושבת הכלנית האדומה:" אם אתן למעין על כותרת- יופיי יפגם ולא יהיה עוד טעם לחיי. כפי שהצלחתי להגיע עד כאן, אצליח להגיע למעיין אחר ושם אשתה".
הכלנית הלבנה נתנה כותרת אחד ושותה מים ורווה ואילו הכלנית האדומה נשארה צמאה. שתי הכלניות המשיכו בדרכן במדבר. הולכות והולכות ונהיות צמאות. ושוב, הן מגלות פתאום מעין.ושוב הן מבקשות ממנו מים. ושוב המעיין מבקש עלה כותרת מכל אחת. חושבת הכלנית הלבנה:" כבר נתתי עלה כותרת אחד- כך שאין זה משנה אם אתן עוד עלה כותרת. העיקר לשרוד. חושבת הכלנית האדומה:"כפי שהצלחתי להגיע עד כאן בשלום, אני אתאמץ עוד ואגיע למעין הבא. לא אתן למעיין עלה כותרת!!!
הכלנית הלבנה נותנת עוד עלה כותרת. שותה ורווה. ואילו הכלנית האדומה נשארת צמאה. שתי הכלניות המשיכו בדרכן במדבר. הולכות הולכות, הולכות ונהיות צמאות. ושוב רואות מעיין וכן הלאה....
ושוב הכלנית הלבנה מוותרת על עלה כותרת ושותה. הכלנית האדומהנשארה צמאה ומיובשת. וכך הסיפור נמשך עוד 3 מעיינות עד שנגמרים לכלנית הלבנה עלי הכותרת. והן ממשיכות ללכת במדבר עד שהן מתייבשות ומתות.
מוסר השכל:
*
*
*
*
נותנת, לא נותנת בסוף תמיד נובלת.
אבל:
זו שנתנה לפחות נהנתה!!!!!
