לפי הדין הבינלאומי אין להרשות לישראל לנצח טרור
אגלה לך סוד קטן, אין באמת "דין בינלאומי" ביחס למלחמה בטרור. רוב רובו של הדין הבינלאומי בסוגיות (כ)אלו נכתב לגבי מצב מלחמתי בין שתי מדינות ריבוניות. יהיה לך קשה מאוד עד בלתי אפשרי לאתר דין בינלאומי ממשי, קיים, ביחס למלחמה של מדינה בארגוני טרור. זאת הסיבה האמיתית לכך שיש כאלו שטוענים כל מיני טענות ואחרים, משפטנים לא פחות מקצועיים ודגולים, שטוענים את ההיפך הגמור.
כפי שקורה פעמים רבות, הדין נכתב כאן מתוך המעשה, לא מתוך מחשבה. אלא שרוב מדינות העולם וברוך ה' יש לומר מבחינתן, כלל לא מכירות את הסיטואציה. על אף שרוב מדינות העולם נתקלו בעברן במצב מלחמתי והיו במצבים כאלה, בין אם כתוקפן בעבר שהתמתן בהמשך ובין אם כקורבן בכל השלבים, ומתוך כך יודעות לנתח סיטואציות כאלה, מכירות את הבעד והנגד של כל סעיף חוק שאפשר לכתוב, לגבי המצב שישראל נמצאת בו (או אם תרצה, סובלת ממנו) בודדות המדינות מבין כותבות הדין הבינלאומי שיש להן שמץ של מושג במה דברים אמורים. אז כולם ראו סרטונים וכולם צופים בסדרות טמבליזיוניות ומניחות מתוך כך שהן מכירות הכל ויודעות הכל. אבל הן כמובן לא. זאת אפילו לא אשמתן. הבעיה היא באי-ההכרה שלהן שהן לא מכירות.
נכון להיום, בהיעדר קיומו של דין בינלאומי בנוגע למלחמה בטרור, המערכת מנסה להשית את דיני המלחמה כפי שנכתבו על מדינות ריבוניות, על הסיטואציה בה מדינה נלחמת בארגון גרילה. אלא שכמובן זה לא באמת אפשרי ולא ממש עובד בפועל או עומד במבחן המציאות. התוצאה היא תחושה שעל ישראל מוטלות דרישות מוגזמות שלא מוטלות על מדינות אחרות. כמובן שזה גם נובע מאנטישמיות שגרתית. אבל גם מהבעיה המתוארת, על אף שלא מרבים לדבר עליה. למעשה ספק אם התקשורת הישראלית בכלל שמה לב לעניין, שכן הוא מחייב אפס, התעמקות קל-קלי-קלילושקה מעבר לרדידות השגרתית שאיתה התקשורת הישראלית נוהגת לעבוד ושאותה היא מתפעלת לרוב בבואה לספר לנו מה כן או לא קורה בעולם והתעמקות כזאת, מה לעשות, היא ללוזרים בלבד
.