היי תודה!
היום עישנתי רק 9 סיגריות וזה היה יום ארוך ומפרך (ראו השעה...). משום מה היום היה לי הרבה יותר קל מבימים האחרונים, אולי בגלל שהצטיידתי בהרבה מסטיקים וסוכריות. (בקרוב יהיה לי הרבה כסף פנוי לשלם לרופא השיניים..) הייתי רוצה לקבוע יום להפסקה, נגיד כמו יום שישי למשל, אבל אני לא חושבת שזה הכרחי. אני הורדתי בכמות העישון בקצב הרבה יותר מהיר מהמדרגות שהצבתי לעצמי בתוכנית המקורית, (שבה אני מפסיקה לעשן אחרי השבוע השלישי, ושהיום הייתי אמורה לעשן הרבה יותר מ-9 סיגריות) וזה גורם לי להרגיש ממש טוב. מבחינת התחושה זה כמו מישהו שלומד לשחות ולוקח זמן עד שהוא עוזב לגמרי את המעקה או מעיז להתרחק ממנו. אז ככה בדיוק אני מרגישה בתהליך. אני לא בטוחה שאני יודעת מתי אני אעזוב לגמרי את המעקה, אבל אני כבר יודעת שזה קרוב מאוד. כל יום שעובר מתחזקת בי ההרגשה שזה אפשרי, ואפילו לא כל כך נורא. קשה לי להאמין שרק לפני שבוע וקצת עישנתי בין 40 ל-50 סיגריות ביום. המשפט "מעבדות לחירות" הוא זה שמניע אותי כאשר לצידו זוהרת לה ערימה של 700 שקל כל חודש, שמתפנים לדברים חשובים באמת. איך הובלתי את עצמי לעבדות שכזאת? העובדה, והכעס, על שהייתי פראיירית שמפרנסת את יצרני הסיגריות מכסף שהוא לא ממש מיותר לי, היא זו שמניעה אותי באמת. בנתיים אני מתחילה להנות מדברים נוספים, אני מתחילה להרגיש אוויר יותר נקי, ואני כבר לא משתעלת בבוקר (כמעט...), ואני נכנסת הביתה מיום עבודה ואין ריח של סיגריות. יש פחות מאפרות לרוקן, ואולי אני מדמיינת, אבל אני פתאום רגישה יותר לריחות של דברים ( למרות שזה לא תמיד יתרון...) בעבודה שמחו שיצאתי רק פעמיים לעשן (אולי זה זמן לבקש העלאה במשכורת..) בקיצור, הכל מצויין. בקרוב עוד עדכונים. (דרך אגב, עדיין נשארתי ב-9... גם בסוף המכתב...)