שלום,
אני מהנדס תוכנה, כרגע עובד כמפתח תוכנה בחברה מאוד טובה, אני יכול להגיד שאני מוצלח וחזק בתחום שלי.
כדי להגיע לרמה הזאת, הייתי צריך להשקיע הרבה, גם בלימודים וגם מעבר ללימודים.
בלימודים אני הייתי צריך להתמודד עם מלא קשיים, לא היה לי כסף, גם המקצוע לא פשוט, אז עברתי תקופה מאוד קשה,
אף אחד לא תמך בי, להפך, אבא שלי וגם האחים שלי זלזלו בי בכל התקופה, הם גם צחקו עלי בגלל שקשה לי ושאין לי כסף, ולא הפסיקו להנמיך לי את המוטיבציה.
למרות זאת, הצלחתי, סיימתי תואר, וגם אחרי שסיימתי תואר, השקעתי מלא בעצמי כדי להתפתח ולהיות עם מקצוע יציב.
כמה שנים אחרי זה, אחי הקטן התחיל ללמוד הנדסאי תוכנה,
אני עזרתי לו, תמכתי בו, נתתי לו מוטיבציה, עזרתי לו בשיעורים, עזרתי לו בכל התקופה של העבודה בפרויקט סוף. עשיתי לו את תקופת הלימודים הרבה יותר קלה ממה שצריך.
הוא סיים עכשיו הנדסאי, ומתחיל לחפש עבודה.
עד עכשיו הוא לא אמר לי אפילו תודה שעזרתי לו בלימודים.
הוא אמר לי שהוא מעריך את העזרה, אבל זה היה רק שהערתי לו על זה.
אני התחלתי להתחרט על זה שעזרתי לו,
הוא גם זלזל בי כשהייתי סטודנט, וגם עכשיו כנראה הוא לא כלכך מבין כמה תסכול וכאב ראש וזמן חסכתי לו בעזרה שנתתי.
אני מתחרט, ולא מפסיק להאשים את עצמי על זה שהייתי כלכך טוב.
הוא היה אמור להתגבר על הקשיים לבד, אני חושב שככה הוא היה מעריך יותר, גם היה לומד להיות בנאדם יותר אחראי.
מה אני אמור לעשות?
ולמה זה ככה בחיים? אני כולא רציתי לעזור לאח שלי, הייתי עם ראש גדול ורציתי פשוט לשכוח מהרע שעשה לי בעבר, ופשוט לעשות טוב.
איך אני מפסיק לעשות דברים טובים שאני בסוף מתחרט עליהם?
אני מהנדס תוכנה, כרגע עובד כמפתח תוכנה בחברה מאוד טובה, אני יכול להגיד שאני מוצלח וחזק בתחום שלי.
כדי להגיע לרמה הזאת, הייתי צריך להשקיע הרבה, גם בלימודים וגם מעבר ללימודים.
בלימודים אני הייתי צריך להתמודד עם מלא קשיים, לא היה לי כסף, גם המקצוע לא פשוט, אז עברתי תקופה מאוד קשה,
אף אחד לא תמך בי, להפך, אבא שלי וגם האחים שלי זלזלו בי בכל התקופה, הם גם צחקו עלי בגלל שקשה לי ושאין לי כסף, ולא הפסיקו להנמיך לי את המוטיבציה.
למרות זאת, הצלחתי, סיימתי תואר, וגם אחרי שסיימתי תואר, השקעתי מלא בעצמי כדי להתפתח ולהיות עם מקצוע יציב.
כמה שנים אחרי זה, אחי הקטן התחיל ללמוד הנדסאי תוכנה,
אני עזרתי לו, תמכתי בו, נתתי לו מוטיבציה, עזרתי לו בשיעורים, עזרתי לו בכל התקופה של העבודה בפרויקט סוף. עשיתי לו את תקופת הלימודים הרבה יותר קלה ממה שצריך.
הוא סיים עכשיו הנדסאי, ומתחיל לחפש עבודה.
עד עכשיו הוא לא אמר לי אפילו תודה שעזרתי לו בלימודים.
הוא אמר לי שהוא מעריך את העזרה, אבל זה היה רק שהערתי לו על זה.
אני התחלתי להתחרט על זה שעזרתי לו,
הוא גם זלזל בי כשהייתי סטודנט, וגם עכשיו כנראה הוא לא כלכך מבין כמה תסכול וכאב ראש וזמן חסכתי לו בעזרה שנתתי.
אני מתחרט, ולא מפסיק להאשים את עצמי על זה שהייתי כלכך טוב.
הוא היה אמור להתגבר על הקשיים לבד, אני חושב שככה הוא היה מעריך יותר, גם היה לומד להיות בנאדם יותר אחראי.
מה אני אמור לעשות?
ולמה זה ככה בחיים? אני כולא רציתי לעזור לאח שלי, הייתי עם ראש גדול ורציתי פשוט לשכוח מהרע שעשה לי בעבר, ופשוט לעשות טוב.
איך אני מפסיק לעשות דברים טובים שאני בסוף מתחרט עליהם?
