לעשות מה שטוב לנו

לעשות מה שטוב לנו

קרה לכם שעשיתם משהו שהיה טוב לכם ונכון לכם, אבל היה פחות נעים לאדם אחר?! לי זה קרה היום ואתמול. אתמול מישהו נפגע ממני, והיום לא נפגעו ממני. איך אתם מתמודדים עם זה? אני מזכירה לעצמי שכל אחד יוצר לעצמו את המציאות, ועוד כמה דברים שקשה לי להגדיר במילים. אגב, כשאני באינטרקציה עם אנשים מודעים הם לא נפגעים מבחירות של אחרים, אבל כשאני באה במגע עם אנשים פחות מודעים, אז קשה להם.
 
מנסה לעשות מה שטוב לי ...

ומה שבטוח שהיום אני עושה את זה הרבה יותר מאשר בעבר
תוך כדי התחשבות באחר ומשתדלת לא לפגוע, גם מתוך הבנה שאם יפגעו זה הבחירה שלהם וזה העולם שלהם אני תמיד מאזנת את עצמי בהתאם. בתור אמא של... אשתו של... הבת של... אני כן מוותרת לפעמים על לעשות כל מה שטוב לי, אבל אני כבר לא רואה את זה כמעמסה אלה כאל לקיחת אחריות על המציאות שלי ועל החיים שלי. ונכון כשאני באינטרקציה עם אנשים מודעים זה יותר קל ומאפשר יותר חופשיות בהתבטאות ובמעשים ויש יותר מרחב פעולה אישית. אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו ולא את האחר
 

rubber duck

New member
זה קצת מזכיר את השלב

הקדם אופרציונלי בתאוריה של ז'אן פיאז'ה מין ראיה שמה שטוב לי טוב לכולם אגב ברור לחלוטין שאנו עושים מה שטוב לנו אם זה לא היה טוב לנו הרי שעצם עשית מעשה כלשהו פוגעת בנו שרון
 

למה???

New member
שאלה

את אומרת: "אגב, כשאני באינטרקציה עם אנשים מודעים הם לא נפגעים מבחירות של אחרים, אבל כשאני באה במגע עם אנשים פחות מודעים, אז קשה להם." מודעים לכך שאין סיבה להפגע, שאין צורך וזה לא קשור אליהם אישית? אני תוהה איך אפשר להפסיק, הרי לשכנע את הרגשות שעולים לך שהם פשוט לא הגיוניים זה די
לא עוזר... לשלוח אליהם אהבה רק עוזר לזמן שבו הם עלו ולא לפעם אחרת. אז איך אתם עושים את זה?
 
../images/Emo39.gif תשובה

"מודעים לכך שאין סיבה להפגע, שאין צורך וזה לא קשור אליהם אישית?" בדיוק! וגם מעוד סיבות אחרות הם לא נפגעים. אני תוהה איך אפשר להפסיק, הרי לשכנע את הרגשות שעולים לך שהם פשוט לא הגיוניים זה די לא עוזר... לשלוח אליהם אהבה רק עוזר לזמן שבו הם עלו ולא לפעם אחרת. אז איך אתם עושים את זה? להפסיק מה?!
 

natalynataly

New member
דילמה יום יומית... לוותר? לעשות?../images/Emo12.gif

זאת השאלה... אני באופן אישי, ממש משתדלת לא לפגוע במי שסביבי. אבל לא מוכנה לוותר על דברים מרכזיים. אתן דוגמא: אני גרה בישוב קטן, כאן מקובל שכל אחד פעיל בעשרים "ועדות" בערך... כמובן אני מגזימה.. אבל הפעילות ה"ישובית" היא חלק אינטגראלי של החיים כאן... לאחר הרבה התלבטויות, שיקולים שונים (וחשובים) החלטתי ש "לא!" אני לא אהיה פעילה בשום ועדה! זה לא מתאים לי, בא על חשבון דברים חשובים יותר... הקיצור: לא! וכך עניתי לכל פניה בנידון. צר לי אם נפגעו.. אך למדו לקבל את זה. ואני שלמה מאד עם הצעד הזה. זה לא כמו שפוגעים בטעות, אומרים מילה מיותרת - שאז ברור שהיה עדיף לשתוק ויש מקום להתנצל.
 
למעלה