לעשות לעצמי דווקא
אתם מכירים את זה שאתם הולכים לעשות משהו שאתם יודעים כמעט בוודאות שתצטערו שעשיתם ? היום בבוקר אני מגיע לעבודה וכהרגלי הולך לעשות לי קפה, פותח את הקרטון ואפעס עושה רושם שהריח לא הכי הכי, אבל גם לא מאוד נורא. אני טועם וגם הטעם לא נורא אם כי מבינים שהוא לא הכי טרי שיכול להיות. אז אני מכין את הקפה, מתיישב בעמדה והשלוק הראשון מביא לי לגרון איזו חמיצות קלה ומטרידה. אני בוחר להתעלם ונותן עוד כמה שלוקים, עד שאני מגלה שהתרכובת בתוך ספל הזכוכית לא ממש נראה כמו נס קפה אלא יותר דבק נגרים עם חול. אז שפכתי את הקפה, או יותר נכון יצקתי את גושי הקפה לכיור. בצהריים לקחתי את המנה שהבאתי אך לפני כמה ימים ונשמרה היטב במקרר - אורז עם ירקות ותפו"א - הריח שוב קצת הרתיע אותי, בכל זאת יש לי טראומה מהבוקר, טעמתי קלות מהכפית ומשהו בראש אמר לי שהאורז מקולקל, ובכלל לא היה לי חשק לאכול אורז - אז לקחתי את כל הקופסא וזרקתי לפח. למזלי היתה לי עוד קופסא של פסטה עם עגבניות - די טריה, רק לפני יומיים נעשתה (או אולי יותר, מי זוכר) - גם כאן הריח השנוי במחלוקת קידם את הנולד ופה כבר הייתי עצבני. גם קפה ? גם האורז ? גם הפסטה ? הכל מתקלקל לי היום ? מה לעזאזל קורה פה ? אז שכנעתי את עצמי שהריח ממש ממש לא נורא, וגם הטעם החמוץ מאוד שהיה לו זה בסה"כ מהמיץ של העגבניות, לא משהו שיהרוג אותי. נכון שהקיבה שלי מאוד רגישה אבל נשבר לי לזרוק הכל לפח היום. אז ישבתי ואכלתי. כן, עם סבל קל, אבל הטעם החמצמץ הרגיש פחות נורא ככל שהתרגלתי אליו. רק לקראת הסוף השתכנעתי סופית שאכלתי אוכל מקולקל וזרקתי את מה שנשאר לפח. עכשיו אני מחכה יפה יפה בסבלנות שהקיבה שלי תתחיל לעשות רעש של רעמים באמצע של סופה חורפית, שלאחריו בטח יבוא הגשם הנורא מאחוריי. אני ממש מרגיש שזה מתקרב ...
אתם מכירים את זה שאתם הולכים לעשות משהו שאתם יודעים כמעט בוודאות שתצטערו שעשיתם ? היום בבוקר אני מגיע לעבודה וכהרגלי הולך לעשות לי קפה, פותח את הקרטון ואפעס עושה רושם שהריח לא הכי הכי, אבל גם לא מאוד נורא. אני טועם וגם הטעם לא נורא אם כי מבינים שהוא לא הכי טרי שיכול להיות. אז אני מכין את הקפה, מתיישב בעמדה והשלוק הראשון מביא לי לגרון איזו חמיצות קלה ומטרידה. אני בוחר להתעלם ונותן עוד כמה שלוקים, עד שאני מגלה שהתרכובת בתוך ספל הזכוכית לא ממש נראה כמו נס קפה אלא יותר דבק נגרים עם חול. אז שפכתי את הקפה, או יותר נכון יצקתי את גושי הקפה לכיור. בצהריים לקחתי את המנה שהבאתי אך לפני כמה ימים ונשמרה היטב במקרר - אורז עם ירקות ותפו"א - הריח שוב קצת הרתיע אותי, בכל זאת יש לי טראומה מהבוקר, טעמתי קלות מהכפית ומשהו בראש אמר לי שהאורז מקולקל, ובכלל לא היה לי חשק לאכול אורז - אז לקחתי את כל הקופסא וזרקתי לפח. למזלי היתה לי עוד קופסא של פסטה עם עגבניות - די טריה, רק לפני יומיים נעשתה (או אולי יותר, מי זוכר) - גם כאן הריח השנוי במחלוקת קידם את הנולד ופה כבר הייתי עצבני. גם קפה ? גם האורז ? גם הפסטה ? הכל מתקלקל לי היום ? מה לעזאזל קורה פה ? אז שכנעתי את עצמי שהריח ממש ממש לא נורא, וגם הטעם החמוץ מאוד שהיה לו זה בסה"כ מהמיץ של העגבניות, לא משהו שיהרוג אותי. נכון שהקיבה שלי מאוד רגישה אבל נשבר לי לזרוק הכל לפח היום. אז ישבתי ואכלתי. כן, עם סבל קל, אבל הטעם החמצמץ הרגיש פחות נורא ככל שהתרגלתי אליו. רק לקראת הסוף השתכנעתי סופית שאכלתי אוכל מקולקל וזרקתי את מה שנשאר לפח. עכשיו אני מחכה יפה יפה בסבלנות שהקיבה שלי תתחיל לעשות רעש של רעמים באמצע של סופה חורפית, שלאחריו בטח יבוא הגשם הנורא מאחוריי. אני ממש מרגיש שזה מתקרב ...
