לערן, אבל גם לכולם...
ערן היקר, לפני שנה פחות או יותר הופעת בפאב בירושלים, וזמן קצר לפני ההופעה, בקפה סמוך, ניגשה אליך משפחה שכללה גבר, אישה, ילד וילדה. סיפרנו לך שבאנו לשמוע אותך מרחוק, ושלא נותנים לנו להיכנס בגלל הילדים. אתה ניסית לעזור לנו (שוב תודה...), ולא הצלחת. בהחלטה משפחתית החלטנו להישאר ולהקשיב להופעה מבחוץ, וטוב שכך, כי זכינו לשמוע אותך מקדיש את "בערב ב' כסלו" לילדים, שלא ידעו את נפשם מרוב אושר. כחודש לאחר מכן הצלחנו סוף סוף להכניס אותם להופעה שלך - הפעם בתמונע, ולהעביר את אחד הערבים המאושרים ביותר בחיינו ובחייהם. לצערי, מאז קרו כמה דברים, ואני ובן זוגי כבר לא ביחד (הילדים, אגב, לא היו שלי מלכתחילה...). בארבעת החודשים שחלפו מאז הפרידה נמנעתי מלהקשיב לשירים שלך, שליוו את מערכת היחסים שלנו מתחילתה ועד סופה, ועל אחת כמה וכמה נמנעתי מלהגיע להופעות שלך, בהתחשב בעובדה שאחד הזכרונות המאושרים ביותר שלי מהקשר היה כרוך לבלי הפרד באותה הופעה בלתי נשכחת בתמונע. אתמול גיליתי שאתה מופיע שם בשבוע הבא, והחלטתי לעשות מעשה. הזמנתי לעצמי כרטיס, ועם כל הכאב והזכרונות, אני מתכוונת לבוא לשם. הווידוי האישי הזה מן הסתם דורש הסבר, שהרי העובדה שהשירים שלך שלובים כל כך בקורות חיי לא ממש מצדיקה אותו, היות שלי עצמי אין שום קשר לחייך. ואף על פי כן הרגשתי צורך לספר את זה לך (ולקהל הפוטנציאלי שלך), אולי כדי להרגיש קצת פחות בודדה כשאבוא לתמונע ביום שישי, אתענג על האמנות שלך, ואכאב איתה. שלך, קטיה
ערן היקר, לפני שנה פחות או יותר הופעת בפאב בירושלים, וזמן קצר לפני ההופעה, בקפה סמוך, ניגשה אליך משפחה שכללה גבר, אישה, ילד וילדה. סיפרנו לך שבאנו לשמוע אותך מרחוק, ושלא נותנים לנו להיכנס בגלל הילדים. אתה ניסית לעזור לנו (שוב תודה...), ולא הצלחת. בהחלטה משפחתית החלטנו להישאר ולהקשיב להופעה מבחוץ, וטוב שכך, כי זכינו לשמוע אותך מקדיש את "בערב ב' כסלו" לילדים, שלא ידעו את נפשם מרוב אושר. כחודש לאחר מכן הצלחנו סוף סוף להכניס אותם להופעה שלך - הפעם בתמונע, ולהעביר את אחד הערבים המאושרים ביותר בחיינו ובחייהם. לצערי, מאז קרו כמה דברים, ואני ובן זוגי כבר לא ביחד (הילדים, אגב, לא היו שלי מלכתחילה...). בארבעת החודשים שחלפו מאז הפרידה נמנעתי מלהקשיב לשירים שלך, שליוו את מערכת היחסים שלנו מתחילתה ועד סופה, ועל אחת כמה וכמה נמנעתי מלהגיע להופעות שלך, בהתחשב בעובדה שאחד הזכרונות המאושרים ביותר שלי מהקשר היה כרוך לבלי הפרד באותה הופעה בלתי נשכחת בתמונע. אתמול גיליתי שאתה מופיע שם בשבוע הבא, והחלטתי לעשות מעשה. הזמנתי לעצמי כרטיס, ועם כל הכאב והזכרונות, אני מתכוונת לבוא לשם. הווידוי האישי הזה מן הסתם דורש הסבר, שהרי העובדה שהשירים שלך שלובים כל כך בקורות חיי לא ממש מצדיקה אותו, היות שלי עצמי אין שום קשר לחייך. ואף על פי כן הרגשתי צורך לספר את זה לך (ולקהל הפוטנציאלי שלך), אולי כדי להרגיש קצת פחות בודדה כשאבוא לתמונע ביום שישי, אתענג על האמנות שלך, ואכאב איתה. שלך, קטיה