שני דברים בקשר לפרק הזה: 1) זה פרק שהוא מאוד מאוד שונה מהפרקים הרגילים של סטארגייט, ואני מניח שאני לא מחדש כלום לאף אחד כשאני אומר שהוא מאוד דומה בנושא לפרק שהיה בסדרה "וויאג'ר". ובשבילי זה הפך אותו לפרק יותר "טרקי" מ-"גייטי". 2) זה היה הפרק הראשון שבו באמת הרגשתי במיעוט ההופעות של ריצ'ארד דין אנדרסון (ג'ק), כי באמת נראה לי שבפרק הזה הוא פשוט בא ליום צילומים אחד הקליט את כל הסצנות והלך.